פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה אמור להסב את תשומת הלב לבעל שליטה שמדווח על משכורת כשכיר בחברה שבשליטתו ואיננו מושך את המשכורת באופן עקבי.
הנושא נדון בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 54328-12-14, 26120-05-14) ביום 8.2.2016 בעניינם של בני הזוג גיא.
בני הזוג, ד"ר צבי גיא (להלן: "המבוטח") וד"ר מריה גיא (להלן: "המבוטחת"), רופאי שיניים במקצועם, שימשו כבעלי מניות ודירקטורים בחברה שבבעלותם, שהעניקה שירותים למוסדות מוניציפאליים באזור הדרום. החברה ערכה, עוד ממועד הקמתה למעלה מעשר הסדרי תשלומים מול הביטוח הלאומי, ובאופן עקבי לא עמדה בהם, ובהתאם להוראות הביטוח לאומי מיום 24.2.2009 (חוזר כללי 48/09) שלח הביטוח הלאומי למבוטח מכתב התראה לפני שינוי מעמדו לעצמאי, ומכתב למבוטחת אותה ראו כבעלת שליטה בעקיפין בחברה.
כנגד טענו המבוטחים, כי בהתאם להלכת גרוסקופף הם עונים על המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין מעמדם כשכירים וכי יש לקיים את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, ובסופו של יום אין שוני בינם לבין שאר הרופאים השכירים בחברה.
בבית הדין נפסק כי אין בסיס לטענת המבוטחים לסוגיית הרמת המסך, מכיוון שהדרישה היא לראות במבוטחים כעצמאיים ולא לבצע ייחוס חובות החברה למבוטחים וזאת מהסיבות הבאות:
- ממועד הקמת החברה לא שולמו דמי הביטוח באופן מסודר ועקבי, גם בשנים בהן החברה הייתה רווחית.
- גם כאשר החברה הייתה בגירעונות כבדים היא המשיכה להעסיק עובדים.
- טרם הקמת החברה היה המבוטח עצמאי, וגם בתקופה ההיא לא שילם דמי ביטוח.
- מכיוון שלא בוצעה העברה בפועל של דמי הביטוח, טופסי 106 אינם משקפים את התשלומים האמיתיים עבור המבוטח.
בהתבסס על הלכת גרוסקופף, ישונה מעמדם של המבוטחים לעצמאיים שכן כאשר מדובר על בעל שליטה יש לבדוק את מצבו ומעמדו בחברה מהבחינה המהותית, ובמקרה לעיל לא נחתם בין לבין החברה חוזה בכתב, לא הוצגו פנקסי חופשה ולא מולא כנדרש יומן נוכחות.
חשוב להגיש כי אף שבמקרה הנדון היה משקל לאי עמידה בתשלומי ביטוח לאומי באופן עקבי, המוסד לביטוח לאומי מקפיד לבדוק כי בעל שליטה שמושך שכר מחברה בשליטתו אכן מתקיים משכר זה.
הבדיקה העיקרית שהוא מבצע היא האם כנגד תלוש השכר החודשי מבוצעת משיכה בפועל של סכום השכר נטו. במקרים בהם לא נמשך השכר בפועל, שולל הביטוח הלאומי את הזכות לגמלאות שחישובן מבוסס על שכר.
ולכן אנו ממליצים על משיכה מלאה מידיי חודש של השכר נטו של בעלי השליטה.
