החוק לצמצום השימוש במזומן נחקק במהלך שנת 2018 ומטרתו לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, העלמות מס, הלבנות הון וכדומה (תרשימים למטה)
החוק הוא תולדה של וועדת לוקר שבין המלצותיה – צמצום הדרגתי של השימוש במזומן והגברת וקידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.
החל מיום 1.1.19 נכנס לתוקפו החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח – 2018.
מטרת החוק הינה צמצום ההון השחור וסיוע במאבק בפעילות פלילית, לרבות העלמות מס, פשיעה חמורה והלבנת הון.
החוק הוא תוצר של ועדת לוקר אשר המליצה על צמצום הדרגתי של השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים (כגון: שיקים). ובמקביל, קידום והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. (כגון: כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות וכיוב').
החוק קובע כי לא ניתן לשלם או לקבל במזומן, ממחיר העסקה, כאשר העסקה גבוהה מ-11,000 ש"ח או 50,000 ש"ח לגבי מתנה או רו"ח/עו"ד, יותר מסכום הנמוך מבין אלה:
- סכום בשיעור 10% ממחיר העסקה , מתנה, תרומה או הלוואה.
או – 2. סכום בסך 11,000 ₪ ( או 50,000 ₪ לגבי מתנה, או רו"ח/עו"ד בעת מתן שירות לאדם שאינו עוסק).
סנקציות על הפרת הוראות החוק
- החוק מטיל סנקציות שונות על המפר את הוראות החוק.
- בינהן, עיצום כספי בשיעור 15% – 30% מגובה התשלום העודף במזומן. וכן, עונשי מאסר.
להלן מספר מושגים שיש להכיר את הגדרתם בחוק
- עוסק – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקו, לרבות מלכ"ר.
- אדם שאינו עוסק – לרבות עוסק שלא במהלך עסקו.
- עסקה – מכירה , השכרה או קניה של נכס או מתן שירות או קבלתו.
- יצוין כי ההוראה לצמצום השימוש במזומן חלה גם על תשלום שכר עבודה, מתנה, תרומה או הלוואה. למרות שאינם נכנסים להגדרת עסקה.
- מחיר העסקה – יהיה התמורה שהצדדים לעסקה סיכמו עליה, כאשר היא כוללת מס ערך מוסף, מס קניה, בלו וכן, הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם המוכר או נותן השירות.
- בעסקת מכר – בה נמכרים מספר מוצרים יחד, מחיר העסקה יכלול את כל המוצרים יחדיו.
- בעסקת שרות – בעסקה למתן שירות מתמשך(ריטיינר) יראו כל תשלום כמחיר עסקה בנפרד.
לעומת זאת, בהסכם למתן שירות ספציפי/חד פעמי, מחיר העסקה יהיה הסך הכולל עבור אותו השירות, אף אם התמורה משולמת בתשלומים.
- בשכירות – יראו כל תשלום תקופתי – כמחיר עסקה בנפרד.
הבהרות נוספות לעניין מחיר העסקה
- יש להמנע מפיצול מלאכותי של עסקאות מכר.
- החוק לא יחול על תשלומים במזומן בין קרובי משפחה, למעט שכר עבודה.
- החוק חל גם על עסקאות של אדם פרטי שאיננו עוסק, כגון: מכירת רכב.
- החוק מדגיש חובת תיעוד אמצעי תשלום – יש לשמור קבלה שהתקבלה מספק/ נותן השרות, ובמידה ולא התקבלה כזו – לתעד בספר כרוך אחר.
- על רוכש זכות במקרקעין תחול חובה להצהיר ולפרט באילו אמצעי תשלום ניתנה התמורה או לתת התחייבות להגיש הצהרה עתידית על פרטי אמצעי התשלום.
החרגות
- תייר – החוק מבדיל בין תייר לאזרח ישראל. (כפי שניתן לראות בתרשימים המצורפים).
- עו"ד ורו"ח – החוק מאפשר קבלת סכומים גבוהים יותר על ידי עו"ד ו/או רו"ח במהלך עסקם.
השימוש בשיקים
- בהתאם לחוק חל איסור לתת או לקבל תשלום בשיק (במהלך עסקו) מבלי ששם מקבל התשלום נקוב בשיק, כנפרע או כנסב, לפי העניין.
- במקרה של הסבת שיק, יש לציין גם את שם המוסב ומס' זהותו בגב השיק.
הוראות מעבר
- לגבי עוסקים שעיסוקם מתן הלוואות ללא ריבית (גמ"ח) וכן, לגבי תושבי יו"ש ועזה שאינם אזרחי ישראל – ניתנה דחיה למספר שנים, עד להחלת החוק, יחד עם זאת קיימת חובת דיווח על אזרח ישראלי המשלם לתושבי יו"ש ועזה שאינם אזרחי ישראל – סכום העולה על 50,000 ₪.
*יובהר כי כל האמור בחוזר זה הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום חוות דעת או כל תחליף לייעוץ מקצועי. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאירית סהר, מנהלת מחלקת מיסוי פרט.
