דצמבר 2018
קורא/ת יקר/ה!
סיכום שנת הכספים ושנת המס כרוך, כדבר שבשגרה, בביצוע פעולות שונות.
פעולות אלו כוללות, בין השאר, עריכת אומדן של סכומי המס הסופיים האמורים להשתלם בשל ההכנסות בשנת המס שחלפה, וכן הכנת מערכת החשבונות והנתונים הנדרשים לצורך ביקורת הדוחות הכספיים ולשם הכנת הדוח על ההכנסה לרשויות המס.
השנה בדומה לשנה הקודמת התמקדנו בנושאים עיקריים שיש לקחת בחשבון לקראת תום שנת המס, ולעמוד על עיקר השינויים הצפויים בשנת 2019 בהתאם לשינויי חקיקה ומדיניות רשות המס אשר התקבלו במהלך השנה. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה והתייעצות לטובת זיהוי, איפיון וטיפול באפשרויות וחשיפות המס לטובת התייעלות מס נוכחית ועתידית.
פרק א' – עדכוני עמדת רשות המיסים וחקיקה 2018
- עדכוני חקיקה
- משיכות בעלים
- חברות "ארנק"
- "דיבידנד כפוי"- מיסוי רווחי חברה שלא חולקו
- יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים
- חובת הפקדה לפנסיה לעצמאי
פרק ב' – נתוני עזר לחישוב המס בשנת 2018
פרק ג' – נקודות עיקריות לפני סגירת שנת המס 2018
פרק ד' – קיזוז הפסדים
- הפסד פירותי
- הפסד פירותי בישראל
- הפסד מהשכרת בניין
- הפסד פירותי בחו"ל
- הפסד הון
- דין מיוחד לגבי הפסדים ממימוש ניירות ערך
פרק ה' – סוגיות מיסוי מיוחדות
- תכנוני מס המחייבים דיווח
- חוות דעת ונקיטת עמדה החייבת בדיווח
- ריבית רעיונית בעסקאות בין צדדים קשורים
- סיווג מחדש של חברה משפחתית וחברה בית
קריאה מהנה ומועילה!
בברכה ובכבוד רב,
הורוביץ עידן סבו טבת & כהן טבח & אנזל
רואי חשבון
מבוא
עולם המס הנוכחי הינו עולם מס גלובלי. בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מגמות שמטרתן ליצור אחידות בכללים ובקווים המנחים המתווים את שיטות המס מתוך מגמה להגיע להסכמות בתחומי מיסוי שונים.
כך למשל, כללי BEPS אותם תבע ארגון OECD מביאים לשיתוף פעולה אדוק יותר בין מדינות בתחומי המיסוי הבינ"ל. רשויות מס זרות משתפות ביניהן יותר ויותר מידע ופועלות במטרה למכר ולצמצם את תכנוני המס הבינ"ל. כמו כן אנו מזהים מגמה לצמצום הענקת החלטות מיסוי מקדמיות (פרה-רולינג) בארץ ובעולם ולנסות לשום עסקאות ומהלכים במסגרת דיוני שומה.
גם רשות המיסים בישראל לוקחת חלק נכבד בפעילות זו ומאמצת בזמן קצר יוזמות שמתווה ארגון OECD ופועלת מקצועית במישורים מורכבים כגון עולם הקריפטו והנפקות של מטבעות דיגיטליים.
ראינו השנה, לרבות ערב כתיבת עדכון זה, חוזרים מקצועיים רבים אותם כתבה המחלקה המקצועית ברשות בנושאים מרכזיים וניהול ומעורבות של הרשות בדיוני שומות רבים יותר, מקצועיים ומורכבים יותר. בחלק נכבד מן הדיונים אנו רואים כי ישנה מעורבות גדולה של יותר של המחלקות המקצועיות ברשות, לרבות הקשחת עמדות וניצול כלים על מנת להפעיל לחץ על נישומים.
על כן, ננסה להביא, בקליפת אגוז את כל אותן שינוים, אשר עשויים להיות מהותיים ומשמעותיים עבורכם ועבור המשך פעילותכם העסקית.
פרק א':חוזרי מס הכנסה ועדכוני חקיקה-2019 -2018
להלן יובאו עיקרי החוזרים ותיקוני חקיקה שעברו בחלוף השנה, לאורם אנו ממליצים לבחון אפשרות חשיפות והשלכות מס קיימות מחד, והתייעלות מס מאידך. כמו כן, את חלקם יש ליישם החל משנת 2019:
פניה לרשות המיסים למתן החלטות מיסוי מקדמיות (פרה-רולינג)
אין זה סוד שבשנים האחרונות, מנסות רשויות המס, בעולם ובישראל בפרט, להימנע ולצמצם מתן החלטות מיסוי מקדמיות (פרה-רולינג) כאשר הסיבה העיקרית לכך, לשיטתן, הינה שיקולי התייעלות (הרשות מעוניינת שיסתמכו על מדיניות והחלטות שכבר פורסמו). כן הרשות מבינה שישנן סיטואציות ופעולות שלוקות בחוסר בהירות וודאות.
על כן, הרשות הוציאה לקראת תום שנת המס חוזר שעוסק ומפרט את הקווים המנחים להגשת בקשות ולמתן החלטות מיסוי. לעניין זה יובהר, כי ניתן יהיה להגיש בקשה לרולינג עד הגיע מועד הגשת הדוח לפי סעיף 131 לפקודה ובכפוף לאמור בסעיפים 132 ו-133 (במקרה של קבלת ארכה), אשר במסגרתו צריכים לבוא כדי ביטוי העסקה או הפעולה נשוא הרולינג. על כן, במידה ואתם סבורים כי באמתחתכם עסקה או פעולה לגביה יש לקבל החלטה מקדמית ביחס לתוצאת המס – יש להגיש את הבקשה בהקדם ובטרם הגיע מועד הגשת הדו"ח כאמור.
מיסוי בינ"ל ומחירי העברה
השנה היינו עדים למגמת ההתמקצעות של רשות המיסים בתחום מחירי ההעברה כחלק מהמיסוי הבינ"ל ואימוץ ההתייחסות המקיפה כפי שבאה כדי ביטוי בקווי ההנחיה של ארגון OECD למחירי העברה. כך למשל, הוציאה הרשות מספרים חוזרים מקצועיים המבוססים על קווי ההנחיה אשר נזכרו לעיל בנושא וביניהם התייחסות לנושאים הבאים:
שינוי מבנה עסקי בקבוצות רב לאומיות.
שינוי מבנה עסקי מתייחס לארגון מחדש, שלעיתים רבות חוצה גבולות, המושפע מיחסים עסקיים ופיננסים של צדדים קשורים. שינוי מבנה מסוג זה, כרוך דרך כלל בהעברה של פונקציות ארגוניות, נכסים, סיכונים ופעילות.
כאשר שינוי מבנה שכזה, נוצר בין צדדים קשורים, בתנאים שונים מאשר אלו אשר היו נוצרים בין צדדים בלתי קשורים ו/או שיש ביניהם יחסים מיוחדים – אזי יש לקבוע את המחיר בהתאם למחיר ותנאי השוק כאמור בסעיף 85א ולמסות בהתאם.
לאחרונה אף פורסם פסק דין בעניין ג'יטקו נגד פקיד השומה כפר- סבא (ע"מ 49444-01-13). המהווה תקדים חשוב בהיבטים של שינוי מבנה עסקי, אשר עשוי להיחשב ככזה, גם בעקבות ביצוע שינוים ארגוניים כגון הסבת עובדים, קניין רוחני, העברת נכסים, שינוי מהותי בתזרים ועד סוגיות של אפיון סינרגיה והשפעתה על שווי נכסי החברה.
מאחר ולשינוי מבנה כזה עשויות להיות השפעות בדמות תוספת הכנסות לחברות או הפסקת תחולת חוקי עידוד, אנו ממליצים לבצע אבחון ניתוח מקיף לשינוי מבנה דלעיל אשר בוצע השנה או מתוכנן להתבצע.
טווחי ושיעורי רווחיות בעסקאות
רשות המיסים אף הביעה השנה עמדה מפורשת ביחס לתמחור ובדיקת תמחור עסקאות בין צדדים המקיימים ביניהם יחסים מיוחדים (צדדים קשורים) כאמור בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה. בעוד שבין צדדים שאינם קשורים, שונות האינטרסים מביאה לכך שמחיר ותנאים שיקבעו ישקפו תנאי ושווי שוק, הרי שבין צדדים קשורים, לעיתים ומטבע הדברים המצב שונה וזאת במטרה למקסם תועלת כגון שחיקת בסיס מס, כדוגמת: קביעת הוצאה גבוהה. לעניין זה נציין כי הוראות הדין בישראל כוללת את סעיף 85א לפקודת מס הכנסה כאמור ובנוסף, תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ז 2006.
לראשונה אנו רואים מעורבות של הרשות בקביעת שיעורים וטווחי רווחיות המתאימים לעסקאות מסוימות. יחד עם זאת, ישנה הקלה בדרישות דיווח ביחס לסוגי עסקאות שנקבעו ע"י הרשות בחוזר.
כמו-כן נזכיר כי סעיף 85א לפקודה קובע חובת דיווח בעסקאות עם צדדים קשורים. במהלך חודש נובמבר 2007 אושרו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ז-2007, אשר חלות בעסקאות בינלאומיות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים.. התקנות קובעות חובת דיווח וצרוף חקר מחירי העברה בדבר תנאי השוק המקובלים בביצוע עסקה או מתן שירותים בין צדדים שאינם קשורים, הכול לפי קווי הנחיה מקובלים שפורסמו על-ידי ארגון ה- OECD.
על חברה המבצעת עסקה כאמור לעיל, להצהיר על גבי טופס 1385, שפורסם ע"י רשות המיסים, כי כל עסקאותיה הבינלאומיות עם צדדים קשורים נעשו בתנאי שוק.
במידה וביצעתם במהלך השנה עסקה בינ"ל עם צד קשור, ובאופן כללי – עסקאות עם צדדים קשורים, אנו מזמינים אתכם לבחון ולאפיין את העסקאות לעומק על מנת למנוע ולנטרל חשיפות.
נקודות במיסוי אמריקאי
לקראת תום שנת המס 2017 בוצעה בארה"ב רפורמת המס הגדולה בהיסטוריה האמריקאית. מטרת הרפורמה הינה עידוד ומתן תמריצים אדירים על מנת לדחוף בחוזקה את הכלכלה האמריקאית. במסגרת הרפורמה הורדו באופן דרמתי שיעורי המס הנהוגים בארה"ב, וכן בוצעו שינוים במישור הבינ"ל.
בראש ובראשונה, שיעור מס החברות הפדרלי הופחת משיעור של 35% לשיעור של 21% (נמוך משיעור המס הישראלי).
לאחר הרפורמה, שיקולי בחירת הקמת תאגיד משתנים. לפני הרפורמה הייתה עדיפות מובהקת להקמת בחברה בישראל, הן מכיוון ששיעור מס החברות היה נמוך משמעותית והן מבחינת תמריצים וחוקי עידוד אשר מוענקים לחברות ישראליות ועוד. כעת, מכיוון ומס החברות האמריקאי נמוך יותר, ישנו כר פורה יותר לבחינת האפשרות להתאגד ולפעול, או להעביר פעילות לארה"ב.
נוסף על כך, סעיף 1202 לקוד המס האמריקאי, מאפשר, תחת תנאים מסוים הקובעים בחוק, פטור ממס רווח הון בארה"ב בעת מכירת מניות של עסק קטן ומורשה. באופן כללי, עסקים אשר הוחזקו בארה"ב מעל ל-5 שנים, והתאגדו במסגרת תאגיד שאינו שקוף לצורכי מס, והיקף נכסים לא עלה על 50 מיליון דולר, עשוי לזכות לפטור בהיקף של עד 10 מיליון דולר או פי 10 מההשקעה בהון החברה.
גם רשות המיסים בישראל הכירה בצורך של חברות לפעול או לקבל השקעות מגופים בארה"ב. על כן, החילה הרשות "מסלול ירוק" לביצוע שינוי מבנה לפיו תוקם חברה אמריקאית, והחברה הישראלית (חברת הפעילות או חברת המטרה במידה ומשקיעים בה) תעבור לאחזקת החברה האמריקאית ("היפוך שרוול").
כיום ניתן ליצור מבני פעילות מיטביים ויעילים יותר מבעבר מהבחינה המיסוית, אשר נהנים ממישור המס הישראלי מחד וממישור המס האמריקאי מאידך.
השקעות בנדל"ן אמריקאי
ישראלים רבים משקיעים בשנים האחרונות בנדל"ן בארה"ב. מתוכם, רבים משקיעים באמצעות תאגיד אמריקאי הקרוי LLC. בהתאם לדיני המס בארה"ב, יכול ה LLC באמצעות דיווח בדוחות המס לבחור להיות ממוסה כגוף "שקוף" לצורכי מס ולמעשה, שיעורי המס שיחולו הינם שיעורי המס החלים על בעלי היחידות ב- LLC(יחידים), או כחברה "אטומה" שהינה חברה רגילה לכל דבר ועניין ואז חלה שיטת המיסוי הדו-שלבית (מס חברות ומיסוי נוסף בעת חלוקת רווחים).
על מנת לבאר את הדברים, נביא בקליפת אגוז את המשמעות של חברה שהינה "שקופה" או "אטומה" לצרכי מס :
LLC שקוף לצורכי מס בארה"ב:
שליטה וניהול מופעלים מישראל– ייחשב ה LLC כחבר בני אדם לצורכי מס בישראל וינתן זיכוי עקיף בגובה מס החברות שבו הוא חייב בישראל ועד גובה המס ששולם בארה"ב.
שליטה וניהול מופעלים מארה"ב- ייחשב ה LLC לתושב חוץ אשר אינו חייב במס בישראל. על מנת למנוע כפל מס שעלול להיווצר כתוצאה מייחוס ההכנסות לתושב ישראל, באפשרותו של מחזיק ה LLC לדווח על הכנסות הגוף כעל הכנסותיו באופן אישי. כך יתחייב במס שולי בישראל ויקבל זיכוי בגובה מס חברות ששולם בארה"ב. בעת חלוקת דיבידנדים לא יחול מס נוסף.
חברה אטומה לצרכי מס בארה"ב –
במידה ובחר הנישום כי יראו את ה LLC בארה"ב כחברה אטומה, ימוסה ה LLC כחברה בשתי המדינות כך שישולם מס חברות על רווחי החברה ומס דיבידנד כאשר יחולקו רווחים מה LLC.
הנה כי כן, אנו רואים כי לדיווח על סיווג התאגיד לצרכי מס משמעויות רבות ומורכבות. לאחרונה פסק בית המשפט העליון כי לא יותר מתן זיכוי עקיף כנגד חלוקת רווחים שנצמחו מהכנסות נכסי נדל"ן בארה"ב שהוחזקו ע"י תושב ישראל ב-LLC מכיוון שה-LLC לא דיווח כאמור לעיל וכראוי.
על כן, יש לבחון את הדיווחים המתבצעים במסגרת הדוחות ובמידת הצורך, לשנות את הדיווחים או להתאים אותם למשטר המס הנוח ולא להימצא בחשיפה.
מיסוי ישראלי
שינוי מבנה פטורים ממס.
פרק ה2 לפקודת מס הכנסה עוסק בשינוי מבנה עסקיים ומסחריים בפטור ממס. כך למשל, ניתן לבצע מיזוגים של תאגידים, פיצולים והעברות של נכסים מגוונים, בפטור ממס, כל זאת תוך הכרה של המחוקק בצורך עסקי לגיטימי להביא להתייעלות כלכלית, עסקית וארגונית.
במסגרת שינוי מבנה כאמור, נדרשים הנישומים לעמוד בתנאים ומגבלות אשר בחוק, זאת על מנת להשלים את מהלך שינוי המבנה או העברות הנכסים בפטור ממס. אחד התנאים העיקריים הינו הגבלה על הקצאת או מכירת מניות בשיעור שעולה על 10%. הדבר הגביל למעשה ביצוע עסקאות לאחר ביצוע שינוי המבנה.
השנה, במסגרת תיקון 242 לפקודת הכנסה העניק המחוקק הקלות משמעותיות במסגרת שינוי מבנה בתאגידים. כך למשל, ניתן לבצע דילול עד שימור גרעין השליטה בשיעור של 25%. כלומר, קיימת יכולת לבצע שינוי מבנה כאמור ולאחריו לבצע דילול המאפשר הלכה למעשה, דיספוזיציה עסקית עמוקה והכנסת משקיעים באופן נוח יותר.
הקלה נוספת שהוענקה הינה במגבלת הזמן לביצוע עסקאות לאחר שינוי מבנה. למשל, ערב התיקון, הייתה קיימת מגבלת זמן בעת ביצוע מיזוג, לביצוע עסקאות שהן מעבר לדילול כאמור, לתקופה של שנתיים מתום שנת המס שבה בוצע המיזוג. לאחר התיקון – ניתן לבצע עסקאות עם תום שנתיים ממועד המיזוג עצמו.
כמו-כן צמצם התיקון את המגבלות החלות על האפשרות לקזז הפסדים בחלק משינוי המבנה.
אנו מזמינים אתכם לבחון את האפשרות לבצע שינוי מבנה שכזה, לפני תום שנת המס 2018, שמשמעותו התייעלות כלכלית, עסקית ומיסוית עבורכם.
יובהר בשולי הדברים כי ניתן לבצע שינוי מבנה שמעורבים בהם גם אלמנטים וצדדים בינ"ל.
דיני התיישנות
להתיישנות שומה של שנת מס השלכות מרחיקות. השנה חלו בדיני ההתיישנות שינוים והתפתחות הן בחקיקה – תיקון 211 לפקודת מס הכנסה והן בפסיקת בתי המשפט :
תקופת ההתיישנות הוארכה משלוש לארבע שנות מס (סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה. התיקון בתוקף מדוחות לשנת המס 2013 ואילך.
כמו-כן, הוצאת שומה חלקית לפי מיטב השפיטה אינה פוגעת בסמכות פקיד שומה להשלים את שומתו בשלב מאוחר יותר.
סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה הוסף לראשונה בתיקון 235 ותחולתו מיום 1.1.2017.
מטרת הסעיף הינה מיסוי "משיכה" מחברה, שבוצעה ע"י בעל מניות מהותי בחברה, כהכנסה מדיבידנד, מעסק, הכנסת עבודה.
הלכה למעשה: מדובר ביתרות חובה הנובעות ממשיכות או תשלומים לבעלי מניות מהותיים בחברה, שבמהותם עשויים להיחשב כתקבולים החייבים במס, בידי בעלי המניות המהותיים.
"בעל מניות מהותי" מוגדר בסעיף 88 לפקודה, כ"מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם".
לעניין זה נציין כי "אמצעי שליטה בחבר בני אדם" מוגדר כל אחת מאלה :
(1) הזכות לרווחים;
(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בחבר-בני-אדם אחר;
(3) זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה, או בגוף מקביל לה בחבר-בני-אדם אחר;
(4) הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק;
(5) הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות בפסקאות (1) עד (4) על הדרך להפעלת זכותו;
והכל, בין שהיא מכוח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות;"
נדגיש לעניין זה כי הסעיף אינו מתייחס לזהות בעל מניות מהותי באותה חברה. כלומר, תחולת הסעיף כוללת גם בעלי מניות מהותיים שהינם תושבי ישראל או תושבי חוץ, ולכן משיכה שהתבצעה על ידי תושב חוץ מחברה ישראלית, או משיכה שבוצעה על ידי תושב ישראלי מחברה זרה, עלולות להיות מסווגת כמשיכת בעלים בהתאם לסעיף 3(ט1).
בנוסף, במסגרת הסעיף נקבע בסעיף קטן (9) כי "לא יראו הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית כלכלית בחברה המקבלת את ההלוואה כמשיכה מחברה בעקיפין, ובלבד שהחברה המקבלת אינה תאגיד שקוף; לעניין פסקת משנה זו, "תאגיד שקוף" – חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעלי הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א)."
כלומר, אנו רואים כי המחוקק בחר להוציא מתחולת הסעיף מצבים מסוימים בהם המיסוי הדו-שלבי שריר וקיים. לדוגמה : חברה ישראלית שהינה בעלת מניות מהותית בחברה ישראלית אחרת ואשר חייבות במס לפי סעיף 126(א) (קרי, מס החברות), אינן מושפעות מהוראות הסעיף.
כמו-כן, במידה והועמד לטובת בעל המניות המהותי, נכס כהגדרתו בסעיף, לשימושו, למשל: דירת מגורים ותכולתה, אזי עד להשבת הדירה בחזרה חברה, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיפים 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 בפקודה (שיעורי המס הפרוגרסיביים), לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכול בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם אותו בעל המניות המהותי.
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים לבצע בחינה מעמיקה של היתרות הפתוחות בין חברות, תאגידים ובעלי מניות שליטה בהם ובמידת הצורך, לטפל בהשלכות המיסויות אשר עשוית לנבוע מהסעיף.
הרקע לחקיקה החדשה הוא התופעה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות של יחידים המועסקים בתפקיד ניהולי, מתן שירותי ניהול, יעוץ וכיוצא בזה ובוחרים לעשות זאת באמצעות חברה בבעלותם כך שלמעשה נותן השירות הוא החברה. אחת הסיבות לכך נעוצה ברצון להפחית את תשלומי המס המוטלים על חברות הנמוכים יחסית ביחס לשיעורים המוטלים על יחידים. כמו כן נזכיר שחברה אינה משלמת ביטוח לאומי.
בהתאם לסעיף 62א לפקודת מס הכנסה, הכנסה חייבת של חברה המוחזקת בידי 5 בני אדם לכל היותר (אדם- אדם וקרובו), הנובעת מפעילותו של יחיד שהינו בעל 10% לפחות מזכויות החברה, יראו אותה כהכנסתו של היחיד אשר עשויה להיות ממוסה בשיעורי המס הפרוגרסיביים החלים על יחיד (עד ל-50%) וזאת בהתקיים אחד מהבאים:
- הכנסות החברה הן ממתן שירותי ניהול, תפקידים של נושאי משרה וכיו"ב לחברות אחרות כאשר היחיד הוא נושא משרה באותן חברות.
- הכנסות החברה נובעות מפעילות היחיד והיא מסוג הפעילויות הנעשות בידי עובד עבור מעסיקו. לעניין זה יראו פעילות כפעילות שבין עובד למעסיקו, אם 70% לפחות מהכנסות החברה נובעות מפעילות זו.
לסעיף ישנם חריגים, כך שבהינתן יחיד שנותן שירותים כאמור לחברה שהוא בעל מניות מהותי בה הסעיף לא יחול והחברה תהנה משיעור מס החברות הרגיל.
כמו-כן, שותף אשר יעניק שירותיו לשותפות בה הוא חבר, יהנה גם כן מחריג זה. למשל, עו"ד אשר יעניק לשותפות עו"ד שירותים.
"דיבידנד כפוי"- מיסוי רווחי חברה שלא חולקו
במסגרת חוק ההסדרים, תוקן סעיף 77 לפקודת מס הכנסה. לפי הסעיף, למנהל רשות המסים סמכות למסות רווחים צבורים שלא חולקו. הרציונל שמאחורי התיקון הינו מניעת מצב לפיו חברות אינן מחלקות רווחים/דיבידנד, מתוך כוונה של בע"מ לא להתחייב במס.
בהתקיים התנאים המצטברים שלהלן, יוכל פקיד השומה לראות ב- 50% מרווחי חברה לאותה שנת מס, כאילו חולקו כדיבידנד:
- חברת מעטים בשליטתם של לא יותר מ-5 בני אדם (נזכיר לעניין זה כי בני אדם הם לרבות חברה) אשר לא חילקה דיבידנד מתוך רווחיה לשנת מס מסוימת ב-5 השנים העוקבות לאותה שנת מס.
- רווחיה הנצברים עולים על 5 מיליון ₪.
- יש לה היכולת לחלק דיבידנד מבלי להזיק לקיום ופיתוח העסק.
- תוצאת אי חלוקה הינה הימנעות להפחתת מס.
- לאחר הוראת פקיד השומה לא יפחתו רווחיה הנצברים מסך של 3 מיליון ₪.
על-כן, במידה וקיימת יתרת רווחים בחברה העולה על סך של 5 מיליון ₪, אנו ממליצים לטפל בהקדם בחשיפה.
פרוק חברה מרצון
ישנם מקרים רבים בהן אנו מזהים חברות שנותרו כמעט ללא תוכן ופעילות. חברות שכאלו, מוחזקות על ידי יחידים ולעיתים גם ע"י חברות.
פירוק מרצון לחברות כאלו, עשוי להיות משמעותי מבחינה מיסוית וכספית.
ראשית, חיסכון בהוצאות כגון שכ"ט יועצים, רו"ח, עו"ד ואגרות למיניהן כדוגמת אגרת רשם החברות.
שנית, חברות ריקות תוכן עשויות להשפיע על מכלול העסקים וההתנהלות המיסוית של קבוצת חברות או יחיד המחזיק בהן.
שלישית, בהרבה מקרים, חברות נותרות ללא פעילות כתוצאה מסיום או הפסקת פעילות. במקרים רבים חברות שכאלו צוברות במשך השנים הפסדים לצורכי מס. לכן, פירוק מרצון של חברה בעלת הפסדים, עשוי ליצור נכס אצל בעלי המניות בדמות הפסדי הון שכן על פי רוב, בעלי המניות הם אלו המממנים את פעילות החברה.
הפסד זה, יכול להוות נכס מס אצל היחידים, בעלי המניות, הניתן לניצול ולקיזוז כנגד רווחי הון מכל סוג כולל רווח הון הנוצר ממימוש נכס מקרקעין (שבח). כמו-כן, במידה והפסד ההון שנוצר אצל היחיד לא יקוזז במהלך שנת המס בה נוצר, ניתן יהיה ההפסד להעברה לשנים הבאות עד לניצולו.
יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים
בהתאם לשינוי החקיקה משנת 2008, הוחל מעבר מהפקדה בקופה מרכזית לפיצויים להפקדה בקופות אישיות בלבד וזאת לצורך שמירה על זכויות העובדים. עם השינוי נקבעה תקופת מעבר לפיה ניתן להמשיך ולהפקיד כספים בקופה מרכזית לפיצויים עבור עובדים שעבדו אצל המעסיקים נכון ליום 31.12.07, עד לתום שנת 2010.
ביוני 2017 פרסמה רשות המסים חוזר שמטרתו לצמצם את היתרות העודפות הצבורות בקופות מרכזיות לפיצויים, כך שיישארו בקופות אלה סכומים הנתונים במחלוקת מול העובדים או סכומים בגין עובדים שתקופת הוותק שלהם לפני 2007. על פי החוזר לא יותרו הוצאות בגין הפקדות לפיצויים למעסיקים בעלי סכום עודף בקופה מרכזית לפיצויים.
בהתאם לחוזר, על המעסיקים לבחון את היתרות הצבורות נכון לסוף שנת 2018 באם קיימות התחייבויות כגון מחלוקת משפטית ואת החבות לפיצויים כלפי עובדים ובעלי שליטה אשר הותק שלהם הוא מלפני 31.12.07. כאשר החבות לפיצויים לאותם עובדים גבוהה מהיתרות שנצברו עבורם בקופות אישיות וכן בקופה מרכזית לפיצויים, יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים.
לאחר הייעוד האמור, אם היתרה בקופה מרכזית לפיצויים גבוהה מסך ההתחייבויות כלפי עובדי 2007 כפי שצוין לעיל, אזי שמדובר בעודף. יש לנהוג בהפרש כדלקמן:
- סכום העודף עד גובה ההפקדות השוטפות במרכיב הפיצויים של כלל העובדים יועבר מהקופה המרכזית למעסיק. ההעברה תהווה הכנסה בידי המעסיק וההפקדות השוטפות במרכיב הפיצויים יותרו בניכוי.
- אם העודף לא ינוצל להפקדות שוטפות, לא תותרה הוצאות לתשלום מרכיב הפיצויים לכלל העובדים עד גובה העודף.
על המעסיק לבדוק מדי 31 במרץ בכל שנה קיומו של עודף כאמור ולנהוג בו כפי שפורט לעיל.
בהתאם לחוק ההסדרים, החל משנת 2017 חייבים עצמאיים על פי חוק בהפקדות לפנסיית חובה. בהתאם לכך שיעורי ההפקדה בחוק הם כדלקמן:
עבור חלק ההכנסה בגובה מחצית מהשכר הממוצע במשק ( נכון לאוגוסט2018 עומד השכר הממוצע במשק על 10,609 ₪ ) יש להפקיד 4.5% לפנסיית חובה, מעבר למחצית השכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יופקדו 12.55%. העצמאי רשאי להגדיל את שעורי ההפקדה ולקבל בשל כך הטבות במס.
חלק מהכספים יועמדו לרשות העצמאי למשיכה במקרים של סגירת העסק לצורך תמיכה בזמן אבטלה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
ההפקדה תחולק כך ש 2/3 מהכספים המופקדים יופרשו לטובת רכיב התגמולים ו- 1/3 יופקד לטובת סיוע במצבי אבטלה. חובת ההפקדה לא תחול על:
- עצמאים שטרם מלאו להם 21 שנים
- עצמאים שגילם מעל גיל פרישה מוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (60נכון לשנת 2017).
- עצמאים שטרם חלפו 6 חודשים ממועד הרישום לראשונה כעוסק לפי חוק מע"מ.
- עצמאים שמלאו להם 55 שנים לפני ה-1.1.2017.
בגין אי הפקדה כאמור בהתאם לחוק, יוטל קנס בסך 500 ₪ בגין שנת 2018 ואילך. הקנס יחול על עצמאים שהכנסתם החודשית גבוהה משכר המינימום.
פרק ב': נתוני עזר לחישוב המס בשנת 2018
מדרגות ההכנסה ושיעור מס ההכנסה החל על הכנסה מיגיעה אישית (הסכומים שנתיים ללא זיכויים):
כאמור לעיל, במסגרת חוק ההסדרים חל שינוי במדרגות המס השולי של היחיד, כך שמדרגות המס משנת 2017 הורחבו וניתן משקל גדול יותר למדרגות המס הנמוכות. כך מדרגת המס של 21% ירדה לשיעור של 20% ובוטלה מדרגת המס של 34% על הכנסות מיגיעה אישית.
להלן טבלה המפרטת את מדרגות המס לשנת 2018:
הכנסה ₪ |
שיעור מס 2017 |
מס בכל שלב ש"ח |
הכנסה מצטברת ש"ח |
מס מצטבר ש"ח |
עד 74,880 |
10% |
7,464 |
74,640 |
7,464 |
74,881-107,400 |
14% |
4,536 |
107,040 |
12,000 |
107,401-172,320 |
20% |
12,960 |
171,840 |
24,960 |
172,321-239,520 |
31% |
20,757 |
238,800 |
45,717 |
239,521-498,360 |
35% |
90,342 |
496,920 |
136,059 |
498,361-641,879 |
47% |
67,247 |
640,000 |
203,306 |
641,880 ומעלה |
50%* |
(*) מס יסף של 3% על הכנסה חייבת מעל 640,000 ש"ח יחול על הכנסתו הכוללת של היחיד מכל המקורות
נקודת זיכוי (סעיף 33 א' לפקודה) – שנתי
שווי נקודת זיכוי אחת 2,580 ש"ח (215 ש"ח לחודש).
שיעור מס החברות בשנת 2018 עומד על 23% ויעמוד על 23% גם בשנת 2019.
מועד הפירעון האחרון של תשלום דמי ביטוח לאומי לעצמאיים לשנת 2018 הוא עד 15 לינואר 2019. ללא אישור מהביטוח הלאומי, לא יוכרו התשלומים כניכוי בידי פקיד השומה.
הכללים להתרת ניכויים של תשלומי דמי ביטוח לאומי מן ההכנסה, בעת חישוב ההכנסה החייבת במס, הינם כדלהלן:
א. יחיד ששילם דמי ביטוח לאומי בשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה – יותרו לו בניכוי 52% מהסכום ששילם.
ב. הוצאות בגין דמי ביטוח בריאות לא יותרו בניכוי.
ג. הפרשי הצמדה וקנסות, המשתלמים על פיגור בתשלומים, אינם מותרים בניכוי אף הם.
לאור התיקונים בעניין חברות ארנק, מומלץ לשקול את דרך "התאגדות" כחברה.
לפני תשלום לקופת פיצויים, יש לבדוק, אם אפשר לנכות את התשלום מההכנסה החייבת במס, ואם תשואת קרן הפיצויים מצדיקה הפקדה בקופה.
את סך ההתחייבויות לתשלום פיצויים, תגמולים ודמי חופשה, כולל לבעלי שליטה בחברה, מוטב לשלם עד סך התקרות המותרות לפני תום שנת המס. פיצויים ותגמולים, שלא ייפרעו השנה, לא יותרו לניכוי בשנת המס העכשווית. מי שאינו מדווח בשיטת המזומנים, יכול לנכות כהוצאה תשלומים סדירים לקופ"ג בקשר לפיצויים, לתגמולים ולקצבה בעבור דצמבר 2018, בתנאי שהם ייפרעו עד סוף ינואר 2019.
קופות פיצויים מרכזיות התקיימו עד לתום שנת 2010 כך שמשנת 2008, מעביד אינו יכול לפתוח חשבון חדש בקופה מרכזית לפיצויים. בנוסף לכך, חל איסור הפקדה לקופת פיצויים מרכזית החל משנת 2011 לעובדים קיימים. בהתאם לחוזר מס הכנסה 4/2017 שפורסם ביוני 2017 בנושא יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים נקבע כי יש לבחון מדי שנה האם קיים עודף בקופה מרכזית לפיצויים (ראו עדכוני חקיקה בפרק א') .
הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה
החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד לדאוג לכל עובד, שאין לו "הסדר פנסיוני מטיב", שיפקיד בעבורו לביטוח פנסיוני מקיף באמצעות הפקדת עובד ומעביד.
הפקדות עובד ומעביד יהיו 6% ו- 6.5% בהתאמה בשנת 2018.
ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, כנמוך.
פירוט ראו בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המדינה על פי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.
קופות גמל לקצבה
קופות גמל
בהיותה קופת גמל לקצבה, החוק לא מאפשר למשוך ממנה את הכספים שנצברו בה באופן חד-פעמי (הוני). עם זאת, בהגיע העמית לגיל פרישה, יוכל להוון חלק מכספי הצבירה כחוק. כלומר ההיוון יחויב במס כהיוון קצבה, אם יוכיח הפורש שמובטח לו סכום קצבה מזערי בסך 4,405 ש"ח (שיעודכן בחודש מארס של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד), לתקופה של כ- 200 חודש.
משיכת הכספים באופן חד-פעמי, על ידי מי שאינו עומד בתנאים האמורים (גיל, הוכחת קצבת מינימום), מהווה "משיכה שלא כדין", שחייבת במס מינימאלי בשיעור 35% (עד לגובה המס השולי – הגבוה מביניהם), על פי סעיף 87 לפקודה.
כלומר, נישום שצבר בקופת גמל משלמת לקצבה כ-4,300 ש"ח לחודש, למשך כ-200 חודשים בעתיד, יוכל להוון את יתרת הכספים שמעבר לסכום האמור. מי שירצה להוון, יחויב במס על היוון הקצבה. אין מדובר במשיכה של קופ"ג הונית בהיתר, אלא מדובר בהיוון קצבה לכל דבר ועניין. למען הסר ספק, מדובר רק בכספים שהופקדו לקופות השונות החל מ – 1.1.2008.
תשומת הלב מופנית למשיכה מקופ"ג לקצבה רק בגיל פרישה. אם רוצים פטור ממס בגין משיכה כדין, הרי משיכה מקופ"ג הונית ללא חבות במס חלה אף מגיל 60 ( וזאת רק לגבי כספים שהופקדו עד 1/2008).
הזיכוי בגין הפקדה בכל סוגי הקופות בשנת 2018 עומד על 35%.
הפקדה לביטוח חיים במסגרת פוליסת פרט תעניק זיכוי בשיעור 25%.
בהתאם למצב החוקי הקיים היום, אין חבות במס על הכנסה מקצבה בגיל פרישה ולא בפנסיה מוקדמת בסך 8,380 ש"ח לחודש. מדובר ב"אי חבות" ולא בפטור וזאת, בהנחה שלנישום אין הכנסות נוספות.
35% (נכון לשנת 2018 49%) מהקצבה פטורים ממס. יתרת הקצבה (65%. ונכון לשנת 2018 51%) אינה מקימה ככלל חבות במס, מאחר ויש נקודות זיכוי לעובד.
הסל המרבי להפקדת מעביד עבור עובד שכיר לקופת גמל ולאובדן כושר עבודה עומד על 7.5% מהתקרה.
ההפקדה המרבית המותרת לביטוח מפני אובדן כושר עבודה עומדת בשנת 2018 על 3.5% מהתקרה.
מעביד שיפקיד עבור עובדו לקופת גמל בשיעור העולה על 4% (חלק המעביד), יצטרך להפחית משיעור ההפקדה המרבי לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
דוגמא: מעביד הפקיד עבור עובדו לקופת גמל 6%.
היתרה המותרת להפקדה לאובדן כושר עבודה:
3.5%-2%=1.5% 6% – 4% = 2%
סיכום ביניים – קופ"ג לקצבה לא משלמת, אלא אם כן יועברו הכספים לקופ"ג משלמת לקצבה. הכספים ישולמו כקצבה (אם לא נצברו 4,300 ש"ח לחודש), או בהיוון (אם נצברו 4,300 ש"ח בקצבה לחודש, לתקופה של כ-200 חודש).
בהמשך נפרט לגבי ההפקדות הן לעמית שכיר והן לעמית עצמאי. הבחנה נוספת שיש לבצע הינה בין עובד רגיל לבין בעל שליטה.
בעל שליטה
על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה – הוצאה מירבית מותרת בחברה בגין הפרשה לקופת גמל לררכיב פיצויים עבור בעל שליטה, בשנת המס 2018 הינה: 2, 12,230 ₪ לשנה.
סכום שמעביד יפקיד לקופת גמל לפיצויים עבור בעל שליטה מעבר לכך יקוזז מתקרה זו ויפחית את ההוצאה המותרת לתגמולים וייחשב כהכנסת עבודה אצל העובד בעל השליטה.
לכן, המלצתנו, , להפקיד בקופ"ג לקצבה את הסכום המירבי המותר בניכוי (כאמור, 12,230 ₪ ).
ניכוי בגין הפקדה בקופ"ג
עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי בגין הפקדות בקופ"ג לקצבה שלו, או של בן זוגו, או של ילד מעל גיל 18.
כל עמית אחר ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדה שלו, או של בן זוגו.
הניכוי כעמית מוטב
רגע לפני שניכנס לכללים, חשוב להכיר שני מושגים:
"עמית מוטב" :
יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו בשנת המס כספים )תגמולים עובד ומעביד + פיצויים + מעמד עצמאי( לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא יפחת מ-% 16 מסך השכר הממוצע במשק באותה שנת מס נכון ל-2018 מדובר ב-118,872.₪
"הכנסה מבוטחת":
הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביר בעת עובדו, *"בשנת המס", סכומים לקופת גמל לתגמולים (תוכנית הונית) או לקופת גמל לקצבה (תוכנית קיצבתית או קרן פנסיה) וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או חוזה (הכוונה למבוטחי "הפנסיה התקציבית", שצוברים זכויות אך לא מעבידם ולא הם מפרישים לקרן כלשהיא – נכון לעובדי מדינה שהצטרפו עד 2001 לשרות המדינה ולאנשי צבא קבע שהצטרפו עד 2003 לשרות קבע). במילים אחרות, זוהי הכנסת עבודה עליה יש הפקדה לתגמולים (הוני) או קיצבתית או זכויות ל"פנסיה תקציבית".
- שכיר – מתקבלת מצירוף שני הסכומים הבאים:
- רובד ראשון – ניכוי בשיעור 11% ממשכורת לא מבוטחת, עד 8,700 ש"ח לחודש בניכוי המשכורת המבוטחת.
- רובד שני (בתנאי שעומד בתנאי הכניסה לרובד הראשון) – ניכוי בשיעור 7% מההכנסה הנוספת אולם במידה ויופקדו סכומים בקופת גמל לקצבה בסכום העולה על 12% מההכנסה הנוספת, יותר ניכוי נוסף בשל החלק העולה על 12% של עד 4% נוספים מהכנסתו הנוספת (סה"כ 11% ניכויים).
- נוסף על כך לשכיר יש זיכוי המתקבל מצירוף שני הסכומים הבאים:
- משכורת מבוטחת – 35% מהסכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה או לביטוח קצבת שארים עד לגובה של 1.5% מההכנסה המזכה. סכום הפקדה כולל לכל האפיקים המעניקים זיכוי (קופת גמל לקצבה, ביטוח קצבת שארים וביטוח חיים) לא יעלה על 5% מהכנסה חייבת שנתית עד לסכום של 17,400 ש"ח לחודש.
- משכורת לא מבוטחת – פרמיה לזיכוי בשיעור 5% ממשכורת לא מבוטחת, עד משכורת ברוטו של 17,400 ש"ח לחודש בניכוי הנמוך מבין המשכורת המבוטחת/ 8,700 ש"ח לחודש.
- עצמאי – ניכוי בשיעור 11% מסך ההכנסה החייבת עד לסך של 8,700 ש"ח לחודש, וניכוי נוסף במקרה שתשלומי הקצבה עולים על 12% מהכנסה זו, בשל אותו חלק ועד 4% (סך הניכוי המירבי הינו בשיעור של 11%).
נוסף על כך לעצמאי יש פרמיה לזיכוי בשיעור 5% מהכנסה עד 21,750 ש"ח לחודש.
הניכוי ליחיד "שאינו עמית מוטב"
- 7% מהכנסתו המזכה שאינה הכנסת עבודה (לדג' הכנסה מעסק, שוק ההון, דמי שכירות וכו') עד לתקרת הכנסה של 12,300 ש"ח לחודש, בניכוי רכיב הכנסת העבודה בשלה שילם מעביד סכומים לקופ"ג לקצבה וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה ע"פ דין או חוזה, כנמוך מבניהם.
במידה והופקדו סכומים בסכום העולה על 12%, יותר ניכוי נוסף בשל החלק העולה על 12% של עד 4% נוספים מהכנסתו הנוספת (סה"כ 11% ניכויים).
2. הנמוך מבין ניכוי בגובה של 5% מההכנסה המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת
או לחילופין,
5% מההכנסה מעבודה בניכוי ההכנסה המבוטחת עד לסכום של 417,600 ש"ח לשנה. המשמעות הינה שלא יתקבל ניכוי בגין סכום העולה על סך של 8,700 ש"ח לחודש, ובמידה והשכר עם זכויות עולה על 417,600 ש"ח לשנה אזי לא יוענק ניכוי כלל על הכנסות עבודה.
זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג
עמית מוטב מקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה, בגין הפקדה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.
כל העמיתים מקבלים זיכוי, גם בגין הפקדה בעבור בן זוג. הזיכוי ניתן רק מחלק שלא ניתן זיכוי בגינו, למישהו אחר.
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה
מדיניות רשות המיסים בדבר התרת ההוצאה בניכוי, בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, וכן לעצמאי ולבעל שליטה, הינה כדלקמן:
- עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור להלן.
- הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו של שכיר שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל, או מהכנסתו החייבת של העצמאי או בעל השליטה, עד תקרה בגובה ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (בשנת 2018 – 458,064 ש"ח).
- תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה.
- ההוצאה תותר בניכוי, כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.
- הכנסות, המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.
- היה והופקד לעובד לקופ"ג בשיעור של יותר מ-4% אזי יפחיתו אחוז אחד משיעור ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה כאשר שיעור ההפקדה בקופ"ג עולה על 4%. לדוגמה, הופקדו 6% בקופ"ג, יפחיתו 2% משיעור ההפקדה לאכ"א.
- משכורת, לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.
- הפקדה לביטוח חיים בגובה 5% מההכנסה הכוללת תעניק זיכוי בשיעור 25%.
הפרשות לקרן השתלמות
סכומים המופרשים לקרן השתלמות ינוכו בידי המפקיד כהוצאה, וזאת מבלי שההפרשה תחשב כהכנסה בידי המוטב בעת הפקדתה. כל זאת בכפוף להתקיימות התנאים ובגבולות הסכומים הנקובים, כמפורט בסעיפים שלהלן:
שכיר שאינו בעל שליטה |
שכיר בעל שליטה |
עצמאי |
|
משכורת שנתית מרבית אשר ההפרשה בגינה פטורה ממס |
188,544 ₪ |
188,544 ₪ |
261,000 ₪ עצמאי שהוא גם שכיר, תקרת ההכנסה מעסק או משלח יד, המזכה בניכוי, תקטן בסכום השווה לחלק של הכנסת העבודה שלו, שבגינה הופקדו כספים ע"י המעביד לקרן השתלמות. |
שיעור הפרשת המעביד מהמשכורת |
7.5% (8.4% לעובד הוראה) הפרשה מעל 7.5% תחשב להכנסת עבודה של העובד. |
4.5% הפרשת המעביד מעל לשיעור של 4.5%, ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת השנתית שאינה עולה על 188,544 ש"ח, לא תותר, אמנם, כהוצאה בידי המעביד אך מאידך לא תחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 2.5%). הפרשה בשיעור העולה על 7.5% תחשב כהכנסת עבודה של בעל השליטה בעת ההפרשה, כאמור בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה. |
סכומים ששילם עצמאי לקרן השתלמות ויוכרו בניכוי ובלבד שלא יעלו על 4.5% מההכנסה הקובעת (261,000 ₪). כלומר תקרת ההפקדה המטיבה הינה 11,745 ₪. |
שיעור הפרשת העובד מהמשכורת |
2.5% (2.8% לעובד הוראה) |
ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור 1/3 משיעור הפקדת המעביד. |
|
צבירת ותק |
סכומים שימשכו מהקרן, לרבות ריבית והפרשי הצמדה יהיו פטורים ממס בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: 1. חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון. 2. חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון והיחיד הגיע לגיל פרישה. 3. חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון והכסף נמשך למטרת השתלמות, ובלבד שההשתלמות נועדה לשמירת רמתו המקצועית של המפקיד בתחום עיסוקו או משלח ידו וסכום המשיכה אינו עולה על סכום ההוצאה בפועל. 4. המפקיד נפטר. |
הטבות הניתנות ע"י מעבידים
הנחות ומתנות שקיבל עובד ממעבידיו חייבות, בעיקרון, במס. עם זאת, מתנה בסכום סביר שנותן מעביד לעובדיו לרגל אירוע אישי בלבד (חתונה, לידת ילד, בר מצווה וכו') לא תחשב כהכנסת עבודה וההוצאה תוכר למעביד במגבלת הסכום המותר בניכוי לגבי מתנות לספקים וללקוחות בשל קשר עסקי (210 ש"ח לשנה בשנת המס 2018).
ריכוז תקרות הפקדה 2017
תקרת קצבה מזכה בהתאם לפקודת מס הכנסה |
8,380 ₪ |
שיעור הפטור על קצבה מזכה (צפוי לעלות בהדרגה עד 2025) |
49% |
סכום הפטור על קצבה מזכה |
4,106 ₪ |
יתרת ההון הפטורה ממס בשנת 2018. ניתן למשיכה הונית ע"י מי שצבר את סכום הקצבה המזערי |
737,352 ₪ |
סכום קצבה מזערי הנדרש ע"מ להוון סכומים הוניים מהתכנית הפנסיונית |
4,418 ₪ |
תקרת הפקדה לקרן פנסיה חדשה מקיפה |
4,061 ₪ |
פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק , עבורה הפקדות המעסיק עד 7.5% לא ייזקפו כהכנסה חייבת לעובד (תקרת ההפקדה החודשית בקרן פנסיה חדשה מקיפה היא 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק). |
24,765 ₪ |
תקרת הכנסה חודשית להפקדה לפיצויים |
32,800 ₪ |
תקרת הכנסה חודשית לקרן השתלמות |
15,712 ₪ |
תקרת הכנסה שנתית לקרן השתלמות לעצמאי |
261,000 ₪ |
תקרן הפקדה לקרן השתלמות לעצמאי להטבות מס |
11,745 ₪ |
תקרת הפקדה מוטבת לקרן השתלמות לעצמאי |
18,240 ₪ |
פנסיית חובה לשכירים |
חלק העובד 6% חלק המעביד 6.5% פיצויים 6% |
פנסיית חובה לעצמאים |
842 ₪ בחודש בהתאם לשכר הממוצע במשק |
פרק ג': נקודות עיקריות לפני סגירת שנת המס 2017
- תשלום דמי ביטוח לאומי לנישום עצמאי עד ל 15 בינואר 2018, לשם קבלת ניכוי בשיעור של 52% מסך תשלומי הביטוח הלאומי לשנת 2018.
- הפקדת כספים לקופות גמל לעצמאים לניצול מרבי של הטבות המס.
- הפקדות מעסיק לקופות גמל ופיצויים של העובדים.
- הפקדת לקרן השתלמות לעצמאיים עד לתקרת ההפקדה המוטבת.
- הפקדות מעביד לקרן השתלמות בהתאם להסדרי השכר שחלים על עובדיו.
- בחינת תשלומים לפוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה.
- לאור השינויים הצפויים והירידה בשיעורי המס, מומלץ לבחון הקדמת הוצאות לשנת 2018 ודחיית הכנסות לשנת 2019.
- חובות אבודים: בחינת יתרות לקוחות שעומדים תקופה ממושחת והאפשרות להכירן כחוב אבוד. בעניין זה יש לקבל מכתב מעו"ד המטפל בגביית החוב ולקבל את אישורו לכך שמדובר בחוב אבוד לשנת 2018.
- נסיעות לחו"ל: בחינת הנסיעות העסקיות שהיו לחו"ל במהלך 2018, והכנת דוחות נסיעה לחו"ל.
- הכנסות של יחיד משכ"ד למגורים:
תקרת הפטור לשנת המס 2018 הינה 5,010 ₪ לחודש, כלומר הכנסה שנתית של כ-60,120 ₪. כך שמומלץ לבחון את ההכנסה משכ"ד למגורים שהייתה בשנת 2018 ולבחון דחיית הכנסה לשנת 2019 על מנת להישאר במסגרת הפטור.
למי שהכנסתו משכ"ד למגורים גבוהה מתקרת הפטור, יש לזכור כי על מי שבוחר במסלול מס של 10%, חלה החובה לשלם את המס עד לסוף חודש ינואר 2019.
מומלץ לבחון בכובד ראש את מסלול המיסוי הנבחר להכנסות משכ"ד. תשומת הלב כי לדוגמא בתשואה משכ"ד בשיעור של כ 3%, יתכן שעדיף לבחור במסלול מס שולי המקנה אפשרות לקזז הוצאות.
- על הכנסות משכ"ד מחוץ לישראל, ניתן לבחור בין שני מסלולים. האחד תשלום מס שולי לאחר קיזוז הוצאות הקשורות להכנסות אלה וקבלת זיכוי המס ששולם בחו"ל מסלול נוסף הינו תשלום מס בשיעור של 15% ללא אפשרות קבלת זיכויי וקיזוז הוצאות, למעט הוצאות פחת.
- קבלת אישורים על תרומות למלכ"רים שיש להם אישור לפי סעיף 46 לטובת קבלת זיכוי ממס.
- רכישת יחידות השתתפות בחיפושי נפט וגז, ויחידות השתתפות בהפקת סרטים, מהוות הוצאה בשנת המס בה נרכשו על אף שמדובר שהוצאה הונית. לפיכך יש לקבל אישור מיחידת ההשתתפות על סכום ההשקעה.
- קבלת אישורי ניכוי במקור מלקוחות שניכו במקור במהלך השנה.
- קבלת אישורים מרשויות המס בחו"ל על סכום שנוכה במקור בחו"ל לצורך קבלת זיכוי מהמס בישראל.
- בחברה שכפופה להטבות חוק עידוד השקעות הון, יש לבחון עמידה בסכום היצוא המינימלי לקבלת הטבות.
- הטבות לעובדים והוצאות עודפות: כל תשלום או הטבה השווה כסף ממעביד לעובדו מהווה הכנסת שכר בידי העובד החייבת בניכוי במקור בהתאם לשווי ההטבה (לדוגמא: מתנת חג, ארוחות, ימי כיף, בונוסים בשווה כסף ועוד). יש לבחון האם הטבה זאת נזקפה כשווי בשכר העובד לצורך קיזוזה בידי המעסיק.
- יש ערוך ספירת מלאי ביום 31 בדצמבר. ניתן לערוך ספירת מלאי עד 10 ימים לפני או אחרי מועד זה בתנאי שניתן לעשות התאמות למלאי בגין ימים אלה.
- בהתאם לתקנות מס הכנסה הוצאות מסוימות, יותרו בקיזוז ההוצאות הבאות עד לתקרה כפי שהתקנה מאפשרת:
- מתנה לרגל אירוע אישי של עובד, ספק או לקוח, יותרו בניכוי עד לסכום של 210 ₪.
- כיבוד במקום העסק (כיבוד הינו קפה, תה ועוגה), יותרו בניכוי של לשיעור של 80% מסה"כ ההוצאה.
- הוצאות אירוח אינן מותרות בניכוי, מעט אם מדור בהוצאות אירוח של אדם מחו"ל ומדובר בהוצאה סבירה.
- הוצאות אשל אינן מותרות בניכוי החל משנת 2011.
- הוצאות נסיעה לחו"ל: הוצאות טיסה במחלקת תיירים ומחלקת עסקים מותרת במלואה. הוצאות טיסה במחלקה ראשונה מותרת עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים.
הוצאות לינה מותרות בניכוי בהצגת קבלות או אישורי תשלום עד לסכום של 278$ ללילה.
הוצאות אשל בחו"ל מותרות בניכוי ללא צורך בהצגת קבלות בסך של 78$ ליום אם לא הוכרו הוצאות לינה, וסך של 130$ ללילה אם לא הוכרו הוצאות לינה.
הוצאות להשכרת רכב בחו"ל מותרות בניכוי בהצגת קבלות או אישור תשלום על לסכום של 61$ לכל יום השכרה.
בעניין הוצאות נסיעה לחו"ל ישנם מגבלות נוספות לגבי משך השהייה בחו"ל ומספר הנסיעות לחו"ל בסמוך אחת לשנייה.
- הוצאות ביגוד יותרו בניכוי במלואן לצורכי מס הכנסה ככל שמדובר בביגוד הנחוץ לצורכי עבודה ולא ניתן או לא מקובל לעשות בו שימוש מחוץ למקום העבודה (לדוגמא, סרבל עבודה, גלימת עו"ד ומשקפי מגן). ככל שניתן לעשות בביגוד שימוש מעבר לשעות העבודה יותר בניכוי 80% מההוצאה.
לעמדת מס הכנסה, מעסיק המממן לעובדיו ביגוד שאינו עונה על התנאים לעיל, מדובר בטובת הנאה לעובד החייבת בזקיפת שווי וניכוי במקור בהתאם. - שימת הלב על הוראות המעבר לעניין סעיף 3(ט1) בדבר משיכת בעלים כפי שפורט בפרק א' עדכוני חקיקה.
- בחינת עודף בקופה מרכזית לפיצויים בהתאם לחוזר מס הכנסה שפורסם בנושא והיערכות בהתאם.
פרק ד': קיזוז הפסדים
סעיפים 28 ו- 29 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), עוסקים בקיזוזם של הפסדים פירותיים (שמקורם בסעיף 2 לפקודה), כאשר ההבחנה הראשונית הינה לעניין "מקום צמיחתו" של ההפסד. בעוד הפסד שמקורו בישראל "יטופל" במסגרת סעיף 28 לפקודה, הרי שהפסד שמקורו מחוץ לישראל ייכנס לתחולתו של סעיף 29 לפקודה.
הפסד פירותי בישראל – סעיף 28 לפקודה
- פקודת מס הכנסה מתירה לנישום את קיזוזם של 3 סוגי הפסדים פירותיים – הפסד מעסק או משלח יד שנוצר ומקוזז במהלך השנה (הפסד שוטף), הפסד מעסק ומשלח יד מועבר משנים קודמות (הפסדים שלא קוזזו בשנת המס השוטפת) והפסד מהשכרת בנין.
- מאחר והסעיף מהווה רשימה סגורה, הרי שכל הפסד פירותי אחר (מעסקת אקראי, מעבודה, מריבית ודיבידנד או מהשכרת נכס אחר), אינו מותר בניכוי.הפסד שוטף מעסק/משלח יד – הפסד עסקי שוטף שאילו היה רווח היה חייב במס לפי הפקודה, מותר בקיזוז באותה שנה כנגד הכנסות מכל מקור, לרבות כנגד שבח מקרקעין.הפסד מועבר משנים קודמות מעסק/ משלח יד – הפסד שהיה לנישום שנים קודמות עובר לשנים הבאות ויותר בקיזוז כנגד הכנסה חייבת מעסק ומשלח יד, וכנגד רווח הון בעסק. הפרשנות לעניין רווח הון בעסק הוא לגבי נכסים ששימשו את העסק לאורך השנים בהם נוצרו הפסדים ובשנה השוטפת נמכר ברווח.
- נציין כי נישום יחיד שיש לו הפסדים מועברים מעסק, יוכל לקזז הפסד זה גם כנגד הכנסה ממשכורת בהתאם לתנאים שנקבעו בפקודה.
סעיף 28(ח) לפקודה קובע שהפסד שהיה לאדם מהשכרת בניין ניתן לקיזוז כנגד הכנסתו מאותו בניין בשנים הבאות. במקרה שההכנסה מהשכרת הבניין מהווה הכנסה מעסק, יחולו דיני הקיזוז הרגילים, דהיינו סעיפים 28(א) ו-(ב) ולא הוראת סעיף 28(ח).
הפסד פירותי בחו"ל – סעיף 29 לפקודה
הפסד שוטף מעסק/משלח יד בחו"ל – הפסד עסקי שוטף, מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח היה מתחייב עליו במס בישראל, מותר בקיזוז באותה שנה תחילה כנגד הכנסות פרותיות בחו"ל, ולאחר מכן כנגד הכנסות פסיביות בחו"ל
הפסד מועבר משנים קודמות מעסק/ משלח יד בחו"ל – הפסד שהיה לנישום שנים קודמות עובר לשנים הבאות ויותר בקיזוז כנגד הכנסה חייבת מעסק ומשלח יד, וכנגד רווח הון בעסק.
- הפסד פאסיבי:
הכנסה פסיבית הינה הכנסה מריבית והפרשי הצמדה, דיבידנד (לרבות דיבידנד רעיוני מחנ"ז CFC), דמי שכירות ותמלוגים, שאינם מהווים הכנסה מעסק או משלח יד).
לפי הוראות הסעיף יקוזז הפסד פסיבי בחו"ל מהכנסה פסיבית מחו"ל כשבעניין זה ראוי לזכור שני דברים – אין הבחנה בין סוגי ההכנסות הפסיביות (לדוג' ניתן לקזז הכנסה מריבית כנגד הפסד מדמי שכירות) ואין משמעות למדינות השונות, קרי כל הפסד מחוץ לישראל דינו אחיד (לדוגמא, אין מניעה לקזז הפסד מריבית בבריטניה כנגד דיבידנד שנתקבל מסינגפור).
יתרת הפסד שלא קוזזה בשנה מסוימת תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות פסיביות בחו"ל.
- הפסד מעסק ומשלח יד בחו"ל:
הפסד מעסק או משלח יד מחו"ל יקוזז כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד בחו"ל, לרבות רווח הון בעסק או משלח יד. יתרת הפסד לאחר הקיזוז האמור לעיל, תקוזז כנגד הכנסה פסיבית נטו בחו"ל באותה השנה. יתרת הפסד שלא קוזזה כאמור לעיל תועבר לשנים הבאות ותקוזז כנגד הכנסות מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון בעסק/משלח יד).
- הפסד מעסק בחו"ל הנשלט ומנוהל מישראל:
הפסד כאמור יקוזז תחילה כנגד הכנסה מעסק ומשלח יד בחו"ל באותה השנה. יתרת ההפסד תקוזז כנגד הכנסה פסיבית בחו"ל. בשלב זה ניתן לבקש לקזז את היתרה כנגד הכנסות מכל מקור שהופקו או צמחו בישראל באותה השנה. יתרה שנותרה תקוזז בשנים הבאות כנגד הכנסה חייבת מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון בהם) בחו"ל.
יתרה שתיוותר ניתן לבקש לקזזה בשנים הבאות כנגד הכנסות חייבות מעסק או משלח יד (לרבות רווח הון או שבח בהם), בישראל.
- כללי קיזוז הפסדי הון קובעים שהפסד הון שנצמח או הופק בישראל יהיה ניתן לקיזוז מול רווח הון ריאלי או בישראל או בחו"ל וכן מול שבח ריאלי בישראל. אם קיימת יתרה, יש לקזז 1 ש"ח הפסד מול 3.5 ש"ח סכום אינפלציוני חייב.
- לגבי הפסד הון שנצמח או הופק בחו"ל יש לקזזו קודם כל כנגד רווח הון ריאלי בחו"ל ולאחר מכן מסכום אינפלציוני חייב ביחס של 1:3.5 כמפורט לעיל. רק באם נותרה יתרת הפסד, יהיה ניתן לקזזו מול רווח הון ריאלי בישראל או שבח ריאלי.
- הפסד הון שלא קוזז בשנת המס יועבר לשנים הבאות ויקוזז בדומה לכללים הרלוונטיים להפסדים השוטפים, קרי מול רווחי הון או שבח לפי מקום צמיחת ההפסד.
דין מיוחד לגבי הפסדים ממימוש ניירות ערך
לפי סעיף 92 לפקודה, הפסדי הון ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון. יחד עם זאת, המחוקק קבע בסעיף 92(א)(4) לפקודה הוראה המאפשרת לקזז הפסד הון מני"ע בשנת המס שבה נוצר ההפסד (הפסד שוטף) גם כנגד הכנסה מריבית ודיבידנד מאותו ני"ע, מריבית ודיבידנד מניירות ערך אחרים ובלבד ששיעור המס בגינם אינו עולה על 25%. כלומר לא ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה מדיבידנד של בעל שליטה מאחר ושיעור המס של אותו דיבידנד הינו 30%.
פרק ה': סוגיות מיסוי שונות
נזכיר כי בשנת 2007 נקבעה רשימת פעולות שרשות המיסים רואה בהם כפעולות המחייבות דיווח אינפורמטיבי. להלן רשימת הפעולות המוזכרות בתקנות:
- תשלום דמי ניהול מאדם לקרובו בסכום כולל של 2 מיליון ש"ח, במידה והתשלום הפחית את חבות המס אלמלא שולם הסכום.
- מכירת נכס לקרוב שבגינו נוצר הפסד של מעל ל-2 מיליון ש"ח אשר קוזז כולו או חלקו בשנת המס או ב- 24 חודשים מתום שנה בה נמכר הנכס.
- מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב ובעקבות המכירה נוצר הפסד מעל 2 מיליון ש"ח.
- מכירת נכס שהוחזק פחות מ- 3 שנים לאדם אחר ברווח, כאשר הנכס הגיע לידי המוכר בפטור ממס מקרוב והרווח שנוצר בעקבות המכירה קוזז כנגד הפסד הון בסכום של מעל 2 מיליון.
- מחילת חוב לקרוב בסכום של מעל למיליון ש"ח ובעקבות מחילת החוב הנ"ל פחת סכום המס אלמלא הייתה מחילה.
- פירעון חוב של בעל מניות מהותי בסכום של מיליון ש"ח ברבעון האחרון של השנה, ומשיכת הסכום בחזרה ברבעון הראשון של השנה העוקבת.
- במכירת מניות, המחאת יתרת זכות לבעל המניות הרוכש או לקרובו. בדרך זו יוצר לעצמו הרוכש יתרת זכות "יש מאין".
- רכישת 50% מאמצעי השליטה של חבר בני אדם, כאשר לחברה הנרכשת יש הפסד נצבר של 3 מיליון ש"ח ומעלה.
- רכישה של 20% מהון מניותיה של חברה זרה כאשר החברה הזרה ממוקמת במדינה שאינה מדינה גומלת ושיעור המס בה נמוך מ- 20%.
- רכישה של חברה זרה במדינה שאינה מדינה גומלת, שמרבית נכסי החברה הינם בישראל או שמרבית הכנסות החברה הנרכשת נובעים משימוש בנכסים מישראל.
- תשלום מחברה משפחתית לנישום המייצג, כאשר נרשמה הוצאה בספרי החברה המשפחתית, וכתוצאה מהתשלום נוצר הפסד לחברה המשפחתית שלא פחת מ-500,000 ש"ח (הפסד שנחשב להפסד הנישום המייצג).
- עסקאות במקרקעין שהתמורה תלויה במכירת הזכות במקרקעין.
- התארגנות קבוצת רכישה המתארגנת לשם רכישת מקרקעין.
- החזקה של מלכ"ר או מוסד כספי כעוסק לצרכי הינה פעולה חייבת בדיווח, כמו גם התארגנות של קבוצת רכישה.
חוות דעת ונקיטת עמדה החייבת בדיווח
במסגרת תיקון 215 לפקודת מס הכנסה נכנסו לתוקף סעיפים בדבר דיווח על חוות דעת ועל נקיטת עמדה החייבת בדיווח, החל מדוח המס לשנת 2016.
מטרת סעיפים אלה היא להביא לידיעת מס הכנסה פוזיציות שנלקחו במסגרת הדוחות כאשר הסעיפים אינם קובעים האם העמדה לגיטימית או לא אלא מציגים את הפוזיציה בפני פקיד השומה ומקנים לו את האפשרות לבחון אותה.
דיווח על חוות דעת:
חוות דעת מוגדרת כמסמך כתוב וחתום על ידי נותנה, המאפשרת או שנועדה לתת יתרון מס למקבל חוות הדעת כאשר שכר הטרחה ששולם עבורה (בסך שלא יפחת מ 100,000 ₪) תלוי ביתרון המס שייווצר למקבלה או שהיא תכנון מדף.
תכנון מדף– חוות דעת בתוכן אחיד באותו נושא שניתנה לפחות לשלושה אנשים תוך שנתיים, שאינם קרובים ולא מתקיימת ביניהם שליטה או חוות דעת שהוצעה ע"י נותן חוות הדעת מיוזמתו והמקבל חויב בסודיות לגבי תוכן חוות הדעת.
עמדה חייבת בדיווח:
מדי שנה מתפרסמות באתר רשות המסים העמדות החייבות בדיווח לשנת המס שחלפה https://taxes.gov.il/IncomeTax/Pages/AmadotDivuah.aspx .
עמדה חייבת בדיווח הינה עמדה שמתקיימים אשר עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח וכן שיתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.
יתרון מס- לרבות הנחה או הקלה ממס, דחיית אירוע מס, הפחתה או הימנעות ממס, הימנעות מחובה או התחייבות לנכות מס במקור או הוצאות או להתחשב בהפסד, דחיית המס.
חוות הדעת ו/או נקיטת עמדה החייבת בדיווח ידווחו כחלק מהדיווח השנתי.
ריבית רעיונית בעסקאות בין צדדים קשורים
סעיף 3(ט):
חל בין השאר כאשר בעל שליטה קיבל מחברה בשליטתו הלוואה בריבית הנמוכה מהריבית שנקבעה בתקנות מס הכנסה לעניין סעיף 3(ט). שיעור הריבית לשנת 2018 הינו 3.48%. ריבית זאת משתנה מידי שנה.
בשנת 2011 פורסם תיקון 185 לפקודה שקבע כי הוראות הסעיף לא תחולנה על ההלוואות הבאות: הלוואה שהיא עסקה בין – לאומית כמשמעותה בסעיף 85א, הלוואה שניתנה עד לתאריך ה – 5.3.2008 והייתה נכס קבוע בידי המלווה לפי חוק התיאומים ביום 31.12.2007 או בתקופה 1.1.2008 – 5.3.2008, והלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית או שקופה (במקרה זה יחול סעיף 3(י)).
שיעור הריבית לעניין סעיף 3(ט) לגבי הלוואה לעובד שאינו בעל שליטה שאינה עולה על 7,680 ש"ח, יהא בגובה שיעור עליית המדד בלבד.
סעיף 3(י):
חל על אדם המנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, שנתן הלוואה או חברה שנתנה הלוואה, וההלוואה היא בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות. שיעור הריבית בשנת 2018 הוא 2.61%.
במקרה בו ההלוואה שניתנה מומנה בהלוואה שלא מקרוב בסכום שאינו נמוך מסכום ההלוואה שניתנה ובתנאי פירעון זהים, יהיה שיעור הריבית לעניין הסעיף, שיעור הריבית שנקבע לאותה הלוואה.
כמו כן, ישנה התייחסות לאפשרות מתן הלוואות במטבע חוץ על פי אחד מהמטבעות שפורטו בתקנות (דולר ארה"ב, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, אירו, ליש"ט, פר"ש, רנד ויין). להלוואה במטבע חוץ יהיה שיעור הריבית לעניין סעיף 3(י), שיעור השינוי בשער החליפין של אותו מטבע בתוספת 3%.
גם לגבי הלוואות במטבע חוץ קיימת התייחסות למתן הלוואה מכספים שגויסו על ידי הנותן ממקור אחר בסכום ובתנאים זהים, וקביעת שיעור הריבית לפי שיעור הריבית על אותה הלוואה.
לא נדרש להחיל את ההוראות הנ"ל על שטרי הון שאינם צמודים למדד שהונפקו עד סוף שנת 2008. על שטרי הון שהונפקו משנת 2009 לא יחולו הכללים רק אם מדובר בשטר הון שאינו צמוד למדד שניתן לתקופה של חמש שנים לפחות ורק אם ניתן על ידי חברה אחת לחברה שהיא שולטת בה או זכאית לרווחיה בשיעור של 25% לפחות.
סיווג מחדש של חברה משפחתית וחברה בית
במסגרת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013.
("חוק ההסדרים") בוצעו שינויים בכללים המתייחסים לחברות משפחתיות.
אחד התיקונים הינו ביחס לשינוי סיווגם של חברות ממשפחתיות ולהפוֹך לחברות "רגילות". חברה משפחתית הבוחרת לעשות כן, צריכות להודיע מראש לפקיד-שומה וזאת לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת-המס. אנו היינו ממליצים לעשות כן עד לתאריך 29.11.2018 מכיוון שה-30 חל ביום שישי.
בשולי הדברים נזכיר כי חברה שחדלה מהיות "משפחתית" והפכה להיות חברה "רגילה" לצרכי מס, לא תוכל לשוב בעתיד לשוב ולהיחשב כמשפחתית.
סיווג מחדש של חברה בית זהה לסיווג החברה המשפחתית. חברה משפחתית הבוחרת לעשות כן, צריכות להודיע מראש לפקיד-שומה וזאת לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת-המס. אנו היינו ממליצים לעשות כן עד לתאריך 29.11.2018 מכיוון שה-30 חל ביום שישי.