הפרשה לפנסיה ומכסת ימי חופשה שנתית לעובדים

הגדלת אחוזי ההפרשה לפנסיה
בהסכמה שהושגה בין ההסדרות להתאחדות התעשיינים אושר כי החל מחודש יולי 2016 יעלה שיעור ההפרשה לפנסיה בחצי אחוז נוסף. הדבר מהווה של נוסף בגידול ההפרשות לפנסיית החובה בשנים האחרונות.

מהי פנסיית חובה?
פנסיית חובה הינה תולדה של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מחודש ינואר 2008 ,שבגדרה נקבעה פנסיית מינימום במשק מתוך מטרה להבטיח לכלל העובדים השכירים במשק בהגיעם לגיל פרישה קבלת תשלומי פנסיה.
ההפקדות לפנסיה עלו בהדרגה מידי שנה עד שהגיעו ביום 1/1/2014 להפקדות כוללות בשיעור 17.5% בדומה לשיעור ההפקדות שהיה קבוע ומקובל במסגרת מרבית ההסכמים הקיבוציים הענפיים במשק, למעט המגזר הציבורי כאשר 5.5% מההפקדה לתגמולים הינה על חשבון העובד, ועל חשבון המעסיק 6% מההפקדה לתגמולים ו- 6% לפיצויים.
בפברואר 2016 נקבע כי פנסיית החובה בישראל תגדל ותעמוד, לכל הפחות, על שיעור הפקדות כולל של 18.5% משכר העובד, כאשר הגדלת שיעור ההפקדות תתבצע בשתי פעימות:

רכיב	המצב כיום	יולי 2016	ינואר 2017
הפקדות עובד	5.5%	5.75%	6.0%
הפקדות מעסיק	6.0%	6.25%	6.5%
פיצויים	6.0%	6.0%	6.0%

 

 

 

 

 

 

סעיף 14 והפקדה לרכיב הפיצויים
הסעיף קובע כי תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה וכו' יכול לבוא במקום פיצויי פיטורים בנסיבות מסוימות. הדבר מתאפשר באמצעות הסכם קיבוצי,  או עם קבלת אישור מטעם שר העבודה.
בשנת 1998 פרסם שר העבודה אישור כללי אשר קבע כי מעסיקים יכולים להחליט ביחד עם עובדיהם על החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים במקום העבודה ואין עוד צורך בקבלת אישור ספציפי מטעם השר הממונה.
משמעויות אימוץ ההסדר על פי סעיף 14 הינן:

מצד אחד, העובד מוותר על זכותו לפיצויי פיטורים בשיעור מלא, גם במקרה של פיטורים, זאת משום שההסדר פוטר את המעסיק מהשלמת פיצויים רטרואקטיביים בגין תוספות שכר שניתנו לעובד במהלך העבודה.
הכוונה למשל למקרה בו עובד משתכר 6,000 ש"ח בחודש בשנתיים הראשונות להעסקתו, כאשר לאחר שנתיים שכרו מועלה ל- 8,000 ש"ח אין חובה על המעסיק להפריש רטרואקטיבית לפנסיה עבור ההפרש בשכר בגובה 2,000 ש"ח.

מאידך החלת ההסדר מאפשרת לעובד לקבל פיצויים לאחר סיום עבודתו גם אם עזב בתנאים אשר על פי החוק בלבד אינם מזכים אותו בפיצויי פיטורים, למעט במקרה של שלילת פיצויים בעקבות מעשים חמורים של העובד.
תוקפו של סעיף 14 מותנה בקיום כל התנאים הבאים:

• התשלומים צריכים לעמוד בשיעורים המפורטים באישור הכללי ) הפרשות מעסיק בשיעור של 2% עבור פיצויי פיטורין ו- 2% עבור תגמולים או 2.33% עבור פיצויי פיטורין ו-2% עבור תגמולים כאמור לעיל);
• חייבת להיות הסכמה מפורשת בכתב בין המעסיק לעובד, דהיינו על הצדדים להסכים בהסכם העבודה על סעיף 14 והעתק האישור הכללי חייב להיות מצורף כנספח להסכם;
• המעסיק צריך לוותר באופן מפורש על קבלת הכספים, כמעט בכל סיטואציה של סיום יחסי עבודה, לרבות במקרה של התפטרות עובד;
• ההסכמה האמורה צריכה להיחתם בתוך שלושה חודשים מיום תחילת ההעסקה.

מה קורה לעובדים המבוטחים בביטוח מנהלים?
עובדים רבים המבוטחים בביטוחי מנהלים זוכים לשיעור הפקדות הבא:

• הפקדות עובד 5%
• הפקדות מעסיק 5%
• הפקדות לרכיב הפיצויים 8.33%
• רכישת אבדן כושר עבודה על חשבון המעסיק

למרות הגדלת אחוזי ההפקדה לפנסיה עוד בשנת 2014 נותרו עובדים אלו המבוטחים בביטוח מנהלים ועובדים אחרים בעלי שיעור הפקדה דומה המבוטחים בקרנות הפנסיה הרחק מאחור. ההסכם הקיבוצי החדש מבהיר את הסוגיה לגבי הגדלת ההפקדות לעובדים אלו.
אם אני מבוטח בביטוח מנהלים והמעסיק שלי לא היה חייב עד היום, לפי ההסכמים שחלים במקום העבודה, לבטח אותי בביטוח אובדן כושר עבודה, האם ההסכם החדש משנה מצב זה ? 
התשובה היא כן. ההסכם החדש מחייב את המעסיק שלך, שלא היה חייב עד היום, אף לרכוש לך, מעצם היותך מבוטח בביטוח מנהלים, ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכרך ולשאת בכל עלותו ובתנאי שהעלות הכוללת של המעסיק לתגמולים ולביטוח אובדן כושר עבודה יחד לא יעלו על 7.5% ושיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו לא יפחת מ- 5%.

אם אני מבוטח בביטוח מנהלים ומפרישים עבורי היום: 5% מהשכר לרכיב תגמולי מעסיק, 5% מהשכר לרכיב תגמולי עובד, ו-8.33% לרכיב פיצויים, ומבטחים אותי בביטוח אובדן כושר עבודה שמבטיח 75% משכרי בעלות של 1.25%, האם גם אני זכאי להגדלת ההפרשות על פי ההסכם החדש ? 

התשובה היא כן. לפי ההסכם החדש תהיה זכאי להגדלת הפרשות המעסיק בפעימה השנייה, ב- 1/1/2017, במסגרתה הפרשות המעסיק לרכיב תגמולים עולות מ- 6.25% ל- 6.5% והפרשות/ניכוי העובד לרכיב תגמולים עולות מ- 5.75% ל- 6%.
היות והעלות הכוללת של המעסיק עבורך, לרכיב תגמולים וביטוח אובדן כושר עבודה יחד, עומדת היום על 6.25% (5% תגמולי מעסיק + 1.25% אובדן כושר עבודה), והיא שווה לעלות הכוללת שמחויב מעסיק לשלם בפעימה הראשונה, ב-1/7/16 עבור רכיב התגמולים וביטוח אובדן כושר העבודה יחד, אינך זכאי בפעימה הראשונה (1/7/2016) להגדלת הפרשות המעסיק לרכיב תגמולים, אלא רק להגדלת התשלום/הניכוי שלך לרכיב תגמולים ל- 5.75%.
יחד עם זאת, בפעימה השנייה, ב- 1/1/2017, הינך זכאי להגדלת הפרשות המעסיק לרכיב תגמולים. במסגרת פעימה זו, יידרש מעסיקך להגדיל את ההפרשות עבורך לרכיב תגמולים בעלות של 0.25% ל- 6.5% ואתה תידרש להגדיל את תשלומי/ניכוי העובד לרכיב תגמולים גם כן ב- 0.25% ל- 6%.

יודגש, שהפרשות המעסיק עבורך לרכיב פיצויים בשיעור של 8.33% צריכות להמשיך כסדרן ואסור שייגרעו, כך שההפרשות בגינך מיום 1/1/2017 יעמדו על: 6.5% – תשלום מעסיק לרכיב תגמולים, 6% תשלום/ניכוי העובד לרכיב תגמולים ו- 8.33% תשלום המעסיק לרכיב פיצויים.

הגדלת מכסת ימי החופשה השנתית לעובדים

עד היום, בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א 1951, עובד זכאי בכל אחת מארבע שנות עבודתו הראשונות ל- 14 ימי חופשה (במקרה שיחסי העבודה מתקיימים כל שנת העבודה והעובד עבד באותה שנה 200 ימים לפחות. בכל מקרה אחר – בהתאם לכללים שנקבעו לחישוב בחוק), כאשר בכל 7 ימי חופשה תיכלל מנוחה שבועית אחת.

זאת כל עוד לא נקבעה זכות עודפת בהסכם עבודה אישי/הסכם קיבוצי/צו הרחבה/נוהג במקום העבודה.
בהתאם לתיקון חקיקה חדש, עובד יהיה זכאי ל-16 ימי חופשה עבור כל שנת עבודה בחמשת שנות העבודה הראשונות, אך הגדלת מכסת הימים השנתית תעשה בשני שלבים.

בתיקון מספר 15 לחוק חופשה שנתית (תיקון מס' 15 והוראת שעה), התשע"ו-2016 שפורסם ביום 16/2/2016 נקבע כי:

• החל מיום 1/7/2016 ועד ליום 31/12/2016 , עובד בכל אחת מארבע שנות עבודתו הראשונות  יהיה זכאי ל- 15 ימי חופשה (במקום 14),
• והחל מיום 1/1/2017 ל- 16 ימי חופשה (במקום 15 ) – בכל אחת מ- 5 שנות עבודתו הראשונות.

* חוזר זה אינו בגדר המלצה, יעוץ או חוות דעת משפטית ונועד לתת סקירה כללית למצב הקיים.