כיום, מבחינת המחוקק הישראלי ורשויות המס, יש בישראל שני סוגי התאגדויות – ארגון ללא כוונת רווח (כלומר שאסור לחלק את הרווחים בין חברי הארגון, והם מיועדים אך ורק למטרה שלשמה הארגון הוקם, המוכר גם בכינויים אלכ"ר או מלכ"ר) וארגון שמטרתו יצירת רווחים.
צורת ההתאגדות הנפוצה בין הארגונים שמטרתם יצירת רווחים היא חברה בע"מ, וזאת למרות, שהקמת חברה בע"מ יכולה לשרת היטב גם גופים שמטרתם איננה רווח, בנוסף לשתי צורות ההתאגדות הנפוצות ביניהם – עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל”צ). לכל אחת מההתאגדויות – עמותה, חל"צ או חברה בע"מ יתרונות וחסרונות (יחסיים ומוחלטים) משלה, ויש להכיר אותם היטב על מנת לבחור בסוג ההתאגדות הנכון עבורכם.
מהם ההבדלים בין ההתאגדויות השונות?
מאחר והתאגדות מסוג חברה בע"מ (שהקמתה מעוגנת בחוק החברות, התשנ״ט-1999) מוכרת יותר בציבור, וכך גם יתרונותיה וחסרונותיה, בחרנו להתמקד בשני סוגי ההתאגדות שללא כוונת חלוקת רווחים האופייניים יותר – עמותה וחברה לתועלת הציבור.
עמותה מול חברה לתועלת הציבור – המשותף
לאחר תיקוני חקיקה רבים שהוכנסו בחוקי החברות ועמותות בעשור האחרון, ניתן לומר כי המגמה המוכרזת מבחינת המחוקק והרגולטור הינה האחדת ההנחיות והרגולציות על מנת שיחולו מהותית ועניינית גם על התאגידים שללא כוונת חלוקת רווחים המאוגדים כ"עמותות" וגם על אלה המאוגדים כ"חברות לתועלת הציבור" (חל"צ). את היקף הרגולציה והביקורות "החיצוניות" המוטלות על ההתאגדות (מכל סוג שהוא) קובעים מהות פעילותו של הגוף, אופייה של פעילות זו, ובעיקר – מקור מימון הפעילות והיקפה (בין אם במחזור הכספי או בהיקף הפעילות ( למשל, התנדבות, שאינה, בהכרח, באה לידי ביטוי במחזור הכספי של ההתאגדות). לדוגמא:
ביקורת פנימית
תיקון מס' 14 לחוק העמותות ותיקון מס' 25 לחוק החברות הרחיבו והעמיקו את תפקידיה ומטלותיה של ועדת הביקורת בתאגיד מלכ"רי והרחיבו את האחריות המוטלת על החברים בה.
עמותה מול חברה לתועלת הציבור – ההבדלים
את ההבדלים בין שני סוגי ההתאגדות שללא כוונת חלוקת רווחים ניתן לתמצת במספר נקודות בולטות:
אספקט הבעלות והשליטה
חל"צ, הינה, מלכתחילה, תאגיד מסוג "חברה", כלומר, ישות משפטית אשר, פורמאלית, ניתן לרכוש בו בעלות ושליטה באמצעות המניות אשר מונפקות לחברים בו ("בעלי המניות"). לעומת זאת, החברות בעמותה, (המקבילה, לכאורה, לבעלות על מניה בחל"צ), היא וולנטרית ואישית, ולרוב, איננה כרוכה בתשלום או בהשקעה כספית של החבר. את השליטה והבעלות ניתן לחזק בכל אחד משני סוגי ההתאגדות, על ידי קיבוע ועיגון בתקנון.
אספקט הניהול העצמי
בעמותות, חברי הוועד וועדת ביקורת ייבחרו רק מתוך כלל חברי העמותה, לעומת זאת, בחל"צ חברי הדירקטוריון וחברי ועדת ביקורת אינם מחויבים להגיע מקרב בעלי המניות.
לקריאה נוספת על עמותות –
לקריאה נוספת על חברות לתועלת הציבור –
חוק החברות, התשנ"ט-1999, חלק תשיעי: הוראות כלליות, פרק ראשון א': חברה לתועלת הציבור.
מתי רלוונטי לפתוח כל אחת מהן? טיפ קטן לסיום
מומלץ להיעזר בליווי של משרד רואי חשבון מקצועי ומוסמך כבר בשלב ההחלטה על סוג ההתאגדות, מכיוון שהגדרות ההתאגדויות משתנות מעת לעת (ולכן, משתנים גם משקלי יתרונותיהן וחסרונותיהן של ההתאגדויות השונות). עובדה זו, יוצרת מצב של צורך בבחינה מקצועית מעמיקה של ההתאגדות הספציפית על רקע החקיקה העדכנית, וזאת, מעבר לידע הכללי ולהיכרות עם ההגדרות הכלליות השונות.
