לאחרונה עולה תחושה כי המגמה או התפיסה המיסויית של רשויות מס בעולם המערבי המודרני משתנה כתוצאה מהשינויים העסקים והכלכליים בעולם, אשר מקדימים בדרך כלל את המחוקקים והרגולטורים השונים.
כיום, הפעילות המסחרית הדיגיטלית תופסת חלק נכבד בכלכלה העולמית. תאגידים רב לאומיים פועלים ומבצעים את עסקיהם יותר ויותר בשנים באמצעות שימוש ברשת האינטרנט, ולמעשה, רשת האינטרנט מהווה כיום פלטפורמה מרכזית לביצוע עסקאות ומתן שירותים רבים.
בעולם המערבי המודרני נהוגה כיום שיטת המס "פרסונלית" אשר בבסיסה, מבקשת למסות נישומים על פי מאפיינים ספציפיים הקשורים לפעילותו של הנישום והמקום המהותי ממנו נשלטים ומנוהלים עסקיו וזאת בניגוד לעבר, בו שיטת המס הייתה ממסה נישומים לפי הטריטוריה הגאוגרפית בה פעלו.
שיטה זו כוננה ונועדה למנוע חלק מתכנוני המס של מיסוי בינלאומי והתחמקות ממס של תאגידים תחת אמתלא של מסגרת תאגידית משפטית זרה. כך, חברה שמקום מושבה מחוץ לישראל, לדוגמא: על אי אקזוטי או במדינה בעלת משטר מס נמוך אשר מנוהלת ונשלטת מישראל – תמוסה בישראל.
עוד נציין כי פקודת מס הכנסה קובעת כי הכנסותיו העסקיות של תאגיד זר ממתן שירותים ומכירת מוצרים חייבות במס אם הן הופקו בישראל. כאשר התאגיד הזר הינו תושב מדינה אשר יש לה ולישראל אמנת מס, יחול מס בישראל רק אם פעילות התאגיד הזר עולה כדי "מוסד קבע" כהגדרתו באמנות המס.
יחד עם זאת, לתאגידים רב – לאומיים רבים, בפרט אלה בעלי איתנות פיננסית – יש ביכולתם לבנות מטות והנהלות במדינות בעלות משטר מס מוטב והם מנהלים את עסקיהם ברחבי העולם באמצעות האינטרנט במישרין בעצמם ובאמצעות חברות בנות ו/או בעקיפין באמצעות קבלני משנה, ובצורה בה ניתן להתגבר על הגדרת או כללי "מוסד קבע" כאמור ובעצם, לצאת מתחולת רשת המס המקומית.
שינוים בתפיסת הרגולטורים בעולם
אנו רואים עם השנים שינוים בתפיסת הרגולטורים בעולם הנובעים משינוי פני הכלכלה העולמית אשר מצידה, מתאימה עצמה לכללי המשחק אותם מנסים להכתיב הרגולטורים. לאחרונה אנו נחשפים לפרסומים שונים מהם ניתן ללמוד כי רשויות מס ברחבי העולם ורשות המיסים הישראלית בפרט, מבקש לבצע את השינוי המהותי הבא וניסיון של התאמת שיטת וחקיקת המס לכלכלה האינטרנטית.
כך למשל, פורסם לאחרונה כי בכוונתה של רשות המיסים הישראלית, להציג לשר האוצר הנכנס, תוכנית שמטרתה למסות את פעילות חברות האינטרנט במדינת ישראל, על בסיס מחזור. כלומר, מתוך סכום ההכנסות אשר ישויך לחלק הפעילות של תאגיד רב לאומי בישראל– ישולם מס בשיעור שיקבע. נציין כי תוכניות דומות כבר הובאו על שולחן האיחוד האירופי (2018) ואף מתחילות לקבל ביטוי ביוזמות חקיקה פנים-מדיניות.
מדובר לעניות דעתנו, בלא פחות מאשר רעידת אדמה. עיקרון בסיס בדיני המס הינו שאת המס, משלמים על "הכנסה חייבת". כלומר, המס ישולם על ההכנסה לאחר ניכוים, קיזוזים, הפחתות ופטורים שהותרו לפי הדין. "מיסוי מחזור" חריג להגדרה זו ולעקרונות המס הבסיסיים, מכיוון שהוא עשוי למשל, למסות חברות, אשר יתברר שבסופו של יום הן מפסידות לצרכי מס.
כמו-כן, חברות רב לאומיות פועלות דרך כלל במסגרות תאגידיות מורכבות. גם כאן מסתמן קושי מסוים בזיהוי וקביעת המחזור אשר צומח במדינה מסוימת ואשר יהיה במס.
ההנחה היא, שרפורמה כזאת אף תאלץ לעמוד במבחנים משפטיים. האם היא כלל חוקתית? מידתית? סבירה?
יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות. דבר אחד בטוח, תאגידים וחברות הפועלים באמצעות האינטרנט, נמצאים על הכוונת של רשויות המס, ועליהם לבצע בחינת מס מעמיקה ואולי לשקול בשינוי פעילות ומבנה מס.
*יובהר כי כל האמור בחוזר זה הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום חוות דעת או כל תחליף לייעוץ מקצועי. לפרטים נוספים ניתן לפנות לכפיר אימברמן, מנהל מחלקת מיסים
