כבר זמן מה שעמדת רשות המיסים ביחס לסיווגם של המטבעות הדיגיטליים "כנכס" ולא כ"מטבע לצורכי מס" ידועה.
בימים האחרונים פורסם פסק דין שניתן בתאריך 19.5 בבית המשפט המחוזי מרכז בעניין ע"מ 11503-15-16 "קופל נגד פקיד השומה רחובות". הדבר המשמעותי העולה מפסק דין הוא שגם בית המשפט סיווג את הביטקוין "כנכס" ולא כמטבע לצורך פקודת מס הכנסה, ובכך למעשה מקעקע את עמדתה של רשות המיסים.
מה הנפקות המיסוית של קביעה זו של בית המשפט ?
המשמעות העיקרית הינה תחולתו של פרק ה' לפקודת מס הכנסה הוא הפרק העוסק במיסוי "רווחי הון" על "הנכס" כלומר, מכירתו או המרתו של מטבע וירטואלי וכל פעולה אחרת העולה כדי מכירה או שינוי סיווג וכו' בכפוף להוראות הפקודה – הינם בגדר אירוע מס חייב.
מטבעות וירטואליים בישראל בפרט ובעולם עדיין אינם בגדר "הילך חוקי של מדינה" (כמו למשל שטרות כסף או מטבע שחייבים לקבל לטובת פירעון חוב) ובהרבה מקרים (לא בהכרח מיסוים אלא יותר עסקיים ומשפטיים) מתקשים לסווגם או לטפל בהם.
על כן, ניתן לומר שתוצאת פסק הדין עושה רושם כצפויה ואולי מעט שמרנית בלשון עדינה, אולם עושה רושם כנכונה בפרט לנסיבות בהן הנישום לא הצליח להוכיח, הן על פי חקיקה ישראלית ובינלאומית, ואף ובניגוד לכללי תקינה חשבונאית כי המטבע הינו "מטבע" ולא "נכס" לצורך סיווג מס.
בשלב זה נציין כי המשמעות המיסוית לו היה מסווג המטבע הווירטואלי "כמטבע" לצורכי מס הנה תחולת הוראות הפקודה שנכנסו לתוקף בשנת 2003. בעקבות רפורמת מס גדלה שבוצעה באותה שנה, ניתן פטור ממס בגין הפרשי הצמדה ושער. פטור זה קבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה. כמובן שבשנה זו אף אחד לא צפה את טכנולוגיית הבלוקצ'יין ועולם המסחר הווירטואלי.
חזרה לעניינו – עושה רושם דווקא שפסק הדין משחק דווקא לטובתם של סוחרי הביטקוין, אפילו שפסק הדין הוא בגדר "הפסד" לנישום הספציפי. למעשה, בעקבות הקביעה שמטבעות וירטואליים הם נכס – הם נכנסים בגדרי חלק ה' כאמור לפקודת מס הכנסה ומשכך זכאים לכל ההטבות שהפרק מעניק כדוגמא אפשרות לקיזוז הפסדי הון, הגנה אינפלציונית ועוד. לעומת זאת לו היו מסווגים את ההכנסה ממטבעות וירטואליים כהפרשי שער, אזי בעת עליות ערך ליחידים היה ניתן פטור אבל היה נוצר מנגד חיוב במס מלא ובכל שנה של חברות ועוסקים בתחום על עליות ערך, אפילו אם אלה לא מומשו בסופו של יום.
סיטואציה בה היו מסווגות ההכנסות הנובעות ממסחר במטבע הוירטואלי "כהפרשי שער" הייתה יכולה ליצור מצב של "אירוע מס נגרר" מבלי בהכרח שיהיה רווח או הכנסה בעת המימוש. כך לדוגמא – מטבע וירטואלי שעלה בשנה מסוימת – יוצר חיוב מס ובשנת המס העוקבת במידה ונוצרה ירידת ערך – יוצר הפסד. את ההפסד הנ"ל לא ניתן היה לקזז כנגד הרווח ולא ניתן להעביר את ההפסד קדימה לשנות מס עוקבות.
אשר על כן, נראה דווקא שסוחרים ומשתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין יהנו בשלב זה מפסיקה שמסייעת להם ליהנות מיתרונות מס הגלומים מסיווגו של הביטקוין כנכס.
*יובהר כי כל האמור בחוזר זה הינו בגדר מסירת מידע כללי ואין לראות במידע זה משום חוות דעת או כל תחליף לייעוץ מקצועי. לפרטים נוספים ניתן לפנות לכפיר אימברמן, מנהל מחלקת מיסים
