רקע
פדיון מוקדם של הלוואות הינו מקרה שכיח אשר נוגע הן לגופים עסקיים והן לאנשים פרטיים. לרוב, בעת ביצוע פדיון מוקדם של הלוואה, נתקל הלווה בצורך לשלם עמלה בגין פעולה זו. רק לאחרונה, ביצעו חברות אדרי-אל ואאורה, חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב, פדיון מוקדם להלוואות אותן נטלו מהציבור באמצעות אגרות חוב ונדרשו לשלם עמלה לשם כך. בכל אחד ממקרים אלה, כמו גם במקרים רבים דומים, בין אם בהלוואות ציבוריות ובין אם בהלוואת פרטיות, חוזרת הסוגיה לעיל. במאמר זה ננסה לשפוך קצת אור על הנושא ולתת כלים בסיסיים להבנת הסוגיה.
מהי התחייבות נושאת ריבית?
מדובר בהתחייבות במסגרתה הצד המלווה מעניק אשראי לצד הלווה, כאשר האחרון מחויב להשיב את קרן ההלוואה למלווה תוך תקופת זמן מוגדרת ובד"כ בתמורה לתוספת ריבית מוסכמת.
ניתן לחלק את ההתחייבויות נושאות הריבית להתחייבויות פרטיות כדוגמת הלוואה שיחיד או חברה נוטלים מהבנק ולהתחייבויות ציבוריות במסגרתן ממשלות ותאגידים לווים כספים מהציבור במסגרת הנפקה של אגרות חוב.
התחייבויות נושאות ריבית על פי רוב מעוגנות בהסכם בין הצדדים, המפרט את תנאי ההתחייבות וכן את הזכויות והחובות של הצדדים לעסקה. תנאים אלה כוללים בד"כ את הרכיבים הבאים: סכום קרן ההלוואה, תנאי הצמדה, סוג ושיעור הריבית הנקובה וכן את מועדי פירעון הקרן ותשלומי הריבית על פני תקופת ההלוואה.
כמו כן, בד"כ הסכמים אלה גם כוללים מידע נוסף אודות זכויות והתחייבויות הצדדים על פני תקופת ההלוואה, כאשר אחד הנושאים שלרוב מקבל התייחסות הוא זכויות וחובות הצדדים באירוע של פדיון מוקדם.
לצורך הדיון במסגרת זו, נציין כי לא קיים הבדל במהות בין זכויות הצדדים במקרה של פדיון מוקדם במקרה של הלוואה פרטית לבין מקרה של אגרת חוב ציבורית.
מהו פדיון מוקדם של התחייבות נושאת ריבית?
פדיון מוקדם של הלוואה נושאת ריבית הוא אירוע במסגרתו הלווה או המלווה מבקשים לבצע פעולה של פדיון מוקדם של קרן ו/או ריבית לפני המועד הקבוע בלוח הסילוקין.
בהקשר זה נציין כי ברמת ניתוח זכויות הצדדים, לא קיימת הבחנה שבמהות בין פדיון מוקדם של מלוא יתרת ההתחייבות לפדיון מוקדם של חלק מיתרת החוב.
פדיון מוקדם של התחייבות נושאת ריבית קבועה מול פדיון מוקדם של התחייבות נושאת ריבית משתנה?
כאשר מדובר בהתחייבות נושאת ריבית קבועה אשר אינה צמודה לריבית השוק, ובהנחה סבירה שחל שינוי בריבית השוק בין מועד נטילת ההלוואה למועד הפדיון המוקדם, במועד הפדיון המוקדם קיים הבדל בין שווי יתרת ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה המקוריים לבין שווי השוק של אותה הלוואה.
כך לדוגמא, בתרחיש של ירידת ריבית בשוק, פעולת הפדיון המוקדם מביאה לפגיעה בצד המלווה, כיוון שבתנאי השוק למועד הפדיון המוקדם, יוכל המלווה להלוות את קרן ההלוואה בריבית נמוכה ביחס לריבית הנקובה המקורית בהסכם ההלוואה.
מאידך, כאשר מדובר בהתחייבות הנושאת ריבית נקובה משתנה, כל שינוי בריבית העוגן (פריים, לייבור וכדומה) בשוק מתעדכן אוטומטית בתזרים ההתחייבות. במקרה זה, במקרה של פדיון מוקדם, לא יהיה הבדל בין הריבית הנקובה לריבית השוק ולכן לא תהיה פגיעה בצד המלווה.
חקיקה ופרקטיקה נהוגה בחישוב עמלת פדיון מוקדם של הלוואה הנושאת ריבית קבועה?
בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין "פירעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור" נקבע כי התאגיד הבנקאי המלווה, ראשי להתנות את הפירעון המוקדם בהטלת עמלת פירעון מוקדם (הנקראת גם עמלת היוון) על הלווה. בהתאם להוראה, עמלה זו תחושב לפי היקף הפגיעה הכלכלית במלווה אשר נובעת כאמור מפער הריביות.
בהתאם לפרקטיקה, העמלה תחושב לפי ההפרש שבין הערך הנוכחי של התשלומים העתידיים אותם חפץ הלווה לפרוע בפדיון מוקדם לפי תנאי ההלוואה למועד הפדיון המוקדם (קרן, ריבית צבורה והפרשי הצמדה) לבין אותם תשלומים כשהם מהוונים לפי ריבית ההיוון למועד הפדיון המוקדם.
במקרה של אגרות חוב, לפי מדגם של שטרי נאמנות של סדרות אגרות חוב שהונפקו בשנים האחרונות בישראל עולה כי במרבית המקרים, סכום הפדיון המוקדם הוגדר בשטר כגבוה מבין שלושת החלופות הבאות:
- ערך הפארי של ההתחייבות למועד הפדיון המוקדם
- שווי שוק ממוצע של ההתחייבות על פני תקופה מוגדרת שקדמה לפדיון המוקדם
- לפי חלופת הערך הנוכחי של תזרימי ההתחייבות בריבית אג"ח ממשלתית בתוספת מרווח.
בהקשר זה נציין, כי בתרחיש של ירידת ריבית בפדיון מוקדם בד"כ חלופת הערך הנוכחי היא החלופה המציגה את הערך המקסימאלי (כמובן שזה תלוי במרווח המתווסף לתשואת אג"ח הממשלתיות).
לסיכום
בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין ולמקובל בשטרי הנאמנות של אגרות חוב, הפיצוי הכלכלי הראוי לצד המלווה בגין הפגיעה שנבעה מהפדיון המוקדם של ההתחייבות, מחושב על בסיס פערי הערך הנוכחי של הסכום הנפדה למועד נטילת ההלוואה המקורית למול הערך הנוכחי במועד הפדיון המוקדם. כך למעשה, ככל וניזוק הגוף המלווה, תינתן לו האפשרות לפיצוי מסויים בגין אובדן הכנסות עתידיות.
